רחוב פריג'ה זוארץ נתניה  סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב פריג'ה זוארץ רחוב פריג'ה זוארץ נתניה

רחוב פריג'ה זוארץ הינו אחד הרחובות היוצאים מרחוב שפרינצק בשכונת נאות גנים (ותיקים). בנינים משותפים עומדים מצד אחד של כביש. מן הצד השני רחבה גדולה המפרידה בין הרחוב לרחוב אחר. הרחוב קרוי על שמו של יקיר העיר, פריג'ה זוארץ

רחוב פריג'ה זוארץ נתניה

פריג'א זוארץ - 1907-1993: פעיל ציוני, סופר ומשורר, שבוי במלחמת העולם השנייה, חבר כנסת, יקיר העיר נתניה, אב נפלא ואיש חינוך שהלוואי והיו רבים כמותו בארץ.
קורות חייו
הרב פריג'ה נולד בטריפולי שבלוב למשפחת זוארץ. השם פריג'ה שפירושו "באה ישועה", ניתן לו על ידי הוריו כי היה בן ראשון לאחר שלוש בנות. אמו נפטרה כשהיה בן 4 והוא גדל בעוני ובחוסר אהבת אם. עוד מגיל צעיר היה בעל ידע רחב בכל תחומי היהדות, והעברית הייתה שגורה על פיו. בגיל 20 הוסמך לרב. היה סופר ומשורר, מורה לעברית וממחדשי השפה העברית בלוב. הוא חיבר שירי געגועים ואהבה לארץ הקודש, ערך וכתב ספרים העוסקים בחיי יהדות לוב, במנהגיה ובמורשתה. בלוב היה פעיל ציוני, יסד וערך את השבועון הציוני דתי "חיינו" ועמד בקשר הדוק עם תושבי א"י, שהיו תחת השלטון הבריטי, מה שהוביל את האיטלקים ששלטו בלוב להאשים אותו בריגול ולהגלות אותו למחנה הסגר במדבר הלובי בין השנים 1940-1943.

פעילות קהילתית - סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב פריג'ה זוארץ

רחוב פריג'ה זוארץ נתניה

בשנת 1949, עלה פריג'ה במסגרת עליית הנוער לארץ. הוא התגורר עם אחיו במעברה "שבות עם", שנקראה גם "בית ליד". כיהן כח"כ כנציג עדות המזרח מטעם החזית הדתית הלאומית והיה ידוע ביחסיו הטובים עם חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית. כח"כ, פעל רבות בתחום החינוך ובוועדות העוסקות בשירותים ציבוריים. פעל למען תושבי המעברות ולמען העלאת יהודי צפון אפריקה לישראל. יחד עם חבריו יוצאי לוב, הוא יסד את "וועד קהילות יוצאי לוב", שסייע לבני העדה וכהן כראש ועד הקהילה.
בח'ומוס - לוב

בהיותו בן 21 בלבד מונה לרב בעיר ח'ומס. בעיר חיו כאלף יהודים, רובם ככולם עניים שהתקיימו מעמל כפיהם. הוא שימש את הקהילה יותר מעשרים שנה כשאף הוא חי בעוני ובדחק. הוא פעל ביום ובלילה כרב, כמורה, מנהל ומפקח. כדרשן, חזן, בודק כשרות ונשיא הכבוד של הקהילה.
תלמידו, פריג'ה מתוק בן חיים מספר: "...צעדיו הראשונים היו מהפכה תרבותית במלוא מובן המילה, שינוי יסודי בשטח החינוך וההוראה, מַעֲבָר משיטות ההוראה של ה"חדר" המיושנות להתקדמות בשלבים. בהכללה למקצועות הקודש, גם מקצועות עבריים וכלליים. לשון וחשבון, ציונות וקורות היהודים, סדר ומשמעת למופת שהניבו את פירותיהם בבוא העת. במשך תקופה קצרה, השפה העברית הייתה שגורה בפי כל, איסור מוחלט לדבר בשפה זרה בכל אתר ואתר, בבית בחוץ, וגם במשחקינו עם ילדי הנוכרים. היינו חייבים להשתמש רק בשפה העברית ותו לא..... קשה לנו לשכוח את השירים שחיבר מורנו, הרוויים ציונות דתית וכמיהה לעלייה לציון.."

פעילות קהילתית - סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב פריג'ה זוארץ

פריג'ה זוארץ ז"ל

"אין דגים לשבת"

אחד הסיפורים היפים שמספרים על פריג'ה הוא, שבאחד מימי השישי העלו דייגי ח'ומס הערבים את מחיר הדגים. כשראו, שהיהודים קונים את הדגים החליטו להפוך זאת לקבע. פריג'ה שמע זאת ואסר על היהודים לקנות את הדגים. ערביי ח'ומס צבאו על ביתו ודרשו ממנו לחזור בו. הוא הסכים אך ורק אם הם יוזילו את תוצרתם. וכך היה.

איש חינוך

אחד המאפיינים הבולטים באישיותו ופעלו הוא היותו איש חינוך. וכך הוא מצביע על "האני מאמין" שלו, בראיון משנת 1970, לרגל מלאת עשרים שנה לעלייה ההמונית מלוב:
אני איש חינוך מטבעי. אולי זוהי הסיבה שאת הפתרון לבעייתם של הספרדים ובני עדות המזרח אני רואה בעבודה על עצמנו, בחינוך וברכישת השכלה. מתוך ניסיוני נוכחתי לדעת, שכל אלה שבחרו בדרך הקשה של לימוד בבית-ספר תיכון, וזו לכל הדעות משימה קשה לתלמיד ולכל משפחתו, אלו ראו ברכה בעמלם. אין להם רגש כזה שפלוני בן עדה אחרת נעלה מהם. הם נקלטו יפה כפקידים, כמורים, כממלאי תפקידים אחראיים. זה משמח. לדעתי, אין כל דרך אחרת! אשר לדעותיי בבעיית הספרדים ובני עדות המזרח אמרתי, ועודני, אומר שבקינות, בנאומים על קיפוח ואפליות, במאמרים על עוולות וטענות השתלטות וכו' – לא ניוושע."

כאבא

"הוא היה אבא למופת", מספרת רותי בתו. "המילה מופת אינה מספיקה לו. הוא היה חכם, מסור ונבון. מיום היוולדו ועד לכתו, גם כשנישאתי וילדתי שישה ילדים, לא עזבתי את הסינר של אבא. הוא לא נתן לי לעזוב. גם אחרי מותו הוא נמצא איתי כל הזמן".
הרב פריג'ה זוארץ נפטר בח' אייר תשנ"ג 30.4.1993. השאיר אישה בן ובת נכדים ונינים. רובם מתגוררים בנתניה.
אותות והנצחה
1976 - יקיר העיר נתניה
1985 (התשמ"ה) - יקיר החינוך הדתי
1990 - "יקיר התנועה הדתית לאומית", על פועלו למען הציונות הדתית בארץ ובגולה."
לאחר מותו הוקם תלמוד תורה על שמו בשיכון ותיקים בנתניה הנושא את שמו, "אדני פ"ז" (פריג'א זוארץ)
הרחוב בו גר נקרא על שמו. בדירה בה הוא גר שוכנת היום נכדתו ומשפחתה.
אכן יקיר האיש בכל רמ"ח אבריו

 

רחובות נוספים בנתניה

רחוב אליהו התשבי

רחוב נעמן בלקינד

רחוב דון יצחק אברבאנל

רחוב יונה בוגלה

רחוב לאה גולדברג

רחוב הלבנון

רחוב הקליר

רחוב מעפילי אגוז

רחוב משה לב עמי

רחוב יוסף שר טוב

רחוב הרטום

רחוב אהרון אהרונסון

רחוב דונה גרציה

רחוב נתן קומוי