ביקורת על מראה חיצוני של נבחרת ציבור לגיטימית

הערה על גודל החזה של מועמדת לתפקיד ציבורי מהווה ביקורת סבירה ולגיטימית. כך קבעה שופטת בית המשפט בנתניה

צילום : המשרד להגנת הסביבה

שופטת בית משפט השלום בנתניה דחתה את תביעתה של ג'יין הלוי מנתניה, שהתמודדה למועצת העיר נתניה בבחירות האחרונות מטעם סיעת "נתניה שלנו" בראשות יוני ג'ורנו.

הלוי, באמצעות עו"ד יוני ג'ורנו הגישה תביעה בעקבות פוסט שכתב מר דוד גניש, בו רמז שהלוי התקבלה לרשימה בגלל היותה אשה ובגלל החזה שלה. "אם את כל כך חכמה לטענתך ואת לא שטחית, איפה הניסיון המוניציפאלי שלה? מה הקשר שהם מפרסמים את התמיכה של פמלה אנדרסון בה? אז ציצי כן מוכר?? תפסיקי להיתמם". כתב גניש בפייסבוק.

השופטת סמדר קולנדר אברמוביץ' התייחסה לדבריו של הנתבע כי "ציצי כן מוכר" והאם התייחסות למראה החיצוני מהווים השפלתו של אותו אדם.

"איני סבורה כך. מדובר באדם המתמודד לתפקיד ציבורי, ועל כן יכולה להעלות ביקורת וטענה כי מראהו החיצוני של אותו מועמד, או נתונים גופניים אחרים שלו הם אלה שהביאוהו להתמודדות על המשרה ואם שיביאו לבחירתו לאותו תפקיד

התובעת ביקשה להתמודד לתפקיד ציבורי של נציגת מועצה ולכן עליה ללמוד לקבל ביקורת המופנית אף כלפי מראה החיצוני. העובדה שהתובע בחר להשתמש במונח "ציצי" אינה גוררת עימה מסקנה שאין זו ביקורת. 

התרבות המילולית בישראל אינה אידיאלית אולם סבורני שהאדם הסביר הקורא תגובה זו מבין שהנתבע מייחס לתובעת את הצלחתה בזכות המראה החיצוני והחזה שלה, כאשר הנטל עליה להוכיח שאין הדבר כך".

לאור אלו, דחתה השופטת את תביעתה של הלוי

תגובתו של עו"ד ד"ר ניסן שריפי שייצג את גניש

אני שמח שנתקבלה השקפתי כי אנשי ציבור, ובכללם מי שמבקשים להיבחר כמייצגי ציבור בפורומים שונים, צריכים לדעת לספוג ביקורת גם אם היא בוטה וקשה, וזאת לעומת האדם הפרטי, שאיננו איש ציבור, שהסף לגביו הוא נמוך יותר ואסור על פי דין ופסקי דין לפגוע בו או לבקרו באופן קשה ובוטה.
גם אם האמירה של דודו גניש כלפי הגב' הלוי היתה נוקבת וביקורתית, עדיין עומדת היא ברף המותר מבחינת דיני לשון הרע. 

תגובתו של יוני ג'ורנו שייצג את הלוי 

בזמן הבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 כתב מר גניש דברים מבישים. הדברים נכתבו בצורה שובינסטית רק בשל היותה של התובעת אישה.

גניש לעג לגברת הלוי, והתייחס לגופה הנשי כאל חפץ. גברת הלוי ביקשה לתבוע בבית משפט על עלבונה.
במסגרת הדיון הודיעה ג'יין לבית המשפט כי היא מוכנה בפשרה לקבל 5,000 ש"ח, אותם היא מבקשת לתרום לטובת טיפול בבעלי חיים, עיקור וסירוס. בית המשפט שאל את מר גניש האם מוכן לפשרה, וזה השיב בשלילה.

התביעה הוגשה בסך הכל על 30 אלף ש"ח, היות והכסף לא היה המהות בתביעה אלא להעמיד את מר גניש על טעותו. גב' הלוי הגישה תביעה קטנה מתוך רצון כן ואמיתית להבהיר למר גניש כי הסעד הכספי בתביעה אינו העיקר, אלא כבוד וערכים לאדם באשר הוא אדם. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.

לשמחתה של גב' הלוי, בית המשפט לא פסק לטובת מר גניש בגין הוצאות המשפט ששילם. וזו הנחמה.

גברת הלוי רוצה לקוות כי מר גניש הסיק את המסקנות המתבקשות ויפעל לתקן את דרכו ולכבד כל אדם באשר הוא. גברת הלוי מאחלת למר גניש הצלחה רבה בחייו. אושר ובריאות.