דוח המבקר: נתניה בונה - אבל התשתיות מתעכבות
מבקר המדינה | צילום: מארק ניימן, לעמ
לצד תנופת ההתחדשות העירונית והובלה בהיתרי בנייה, דוח מבקר המדינה מצביע על פער בין התקציבים שהוקצו לתשתיות לבין הכספים שמומשו בפועל | גם ברישוי עסקים נרשם שיפור, אך ההליך עדיין נמשך חודשים
נתניה ממשיכה להוביל בקידום התחדשות עירונית, אבל הדרך מהמגדלים על הנייר אל הביצוע בשטח עדיין נתקלת בחסמים. כך עולה מדוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי שפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן.
הדוח בחן בין היתר את תחום ההתחדשות העירונית ואת יישום הרפורמה ברישוי עסקים במספר רשויות מקומיות, ובהן נתניה – ומציג תמונה מורכבת: מצד אחד קצב תכנון והתקדמות גבוהים, ומצד שני קשיים במימוש תקציבי תשתיות וזמני טיפול שעדיין נחשבים ממושכים.
לפי הדוח, המינהלת העירונית להתחדשות עירונית בנתניה פועלת מאז 2017, ובמסגרתה קודמו עד היום 41 מיזמי התחדשות עירונית הכוללים כ־15,800 יחידות דיור מתוכננות.
נתון בולט במיוחד בדוח מצביע על כך שמבין חמש הרשויות שנבדקו, נתניה מחזיקה בשיעור הגבוה ביותר של יחידות דיור שקיבלו היתר בנייה, כ־36% מכלל יחידות הדיור המתוכננות במיזמים בעיר.
אלא שלצד ההתקדמות, המבקר מצא פער משמעותי במימוש התקציבים שנועדו לאפשר את הפיתוח בפועל: בשנת 2023 נחתם הסכם מסגרת שבמסגרתו התחייבה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להעביר לעיריית נתניה כ־23 מיליון שקלים לטובת תשתיות תומכות התחדשות – אך עד למועד הביקורת מומשו רק כ־3.5 מיליון שקלים.
בעיריית נתניה הסבירו לצוות הביקורת כי מודל התקצוב הקיים, שלפיו הכספים מועברים רק לאחר ביצוע בפועל, יוצר קושי תזרימי משום שהעירייה נדרשת לממן מראש את העבודות ולהמתין להחזר התקציבי.
מבקר המדינה ציין כי התמונה אינה ייחודית לנתניה: מתוך כ־440 מיליון שקלים שיועדו להסכמי מסגרת עם 12 רשויות מקומיות, כ־105 מיליון טרם הוקצו בפועל. לדבריו, הדבר עשוי להעיד על חסמים במימוש תשתיות הדרושות לקידום ההתחדשות העירונית.
במקביל בחן הדוח גם את תחום רישוי העסקים בעיר. לפי הנתונים, נרשם שיפור משמעותי בשיעור העסקים שפועלים עם אישור לפתיחת עסק מ־71.6% בשנת 2017 ל־82.6% בשנת 2025.
עוד נמצא כי בשנים 2023–2024 כל בעלי העסקים בנתניה שהיו זכאים להגיש בקשות במסלולי הרישוי המקוצרים – עשו זאת, והעירייה יישמה באופן מלא את המסלולים שנועדו להקל על פתיחת עסקים.
עם זאת, גם כאן המבקר מציין כי הדרך עוד ארוכה: משך הזמן הממוצע לקבלת רישיון עסק אמנם התקצר באופן משמעותי – מכ־813 ימים בשנת 2017 לכ־187 ימים בשנת 2024 – אך עדיין מדובר בפרק זמן ממושך.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מסר: "ממצאי הדוח מעלים ליקויים בקידום הרפורמה ברישוי עסקים המשפיעים על בעלי העסקים הקיימים, על אזרחים המבקשים לפתוח עסק חדש ועל כלל הציבור. כדי לממש את מטרות הרפורמה יש להמשיך להסיר חסמים, לקצר הליכים ולצמצם את מספר העסקים הפועלים ללא אישור."
תגובת העירייה: "חשוב לומר שהדו"ח מתייחס לטרום ראש העיר הנכנס.
מכל מקום נלמד את פרטי הדו"ח ונטמיע את המסקנות בתוכניות העבודה העירוניות, כנדרש".