נתניה זוכרת את יוחאי בן זכריה ז״ל

יוחאי בן זכריה ז"ל נרצח במסיבת הדמים ברעים ב-7 באוקטובר. לרגל ציון שנתיים למלחמה, האב גולן משתף בתחושות הקשות, מתקשה להתאושש ולשוב לעבודה, שמח עבור אלו שקיבלו את ילדיהם בחזרה ואומר: "בסוף אצטרך לעמוד על הרגליים ולשקם את הבית. יש לי עוד ילדים" 

אומרים שהזמן מרפא, אבל ספק גדול אם הביטוי הזה בכלל אפשרי ביחס למתקפה הרצחנית של ה-7 באוקטובר. אחד הנרצחים במסיבת הנובה שהפכה למסיבת דמים הוא יוחאי בן זכריה ז"ל מנתניה, רק בן 23, ושיחה עם אביו גולן לציון שנתיים לפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' רק מלמדת על עוצמת הכאב ותחושת חוסר האונים עבור מי שאיבד את היקר לו מכל.

"סלח לי על המילה, אבל אני מרגיש 'חרא'. יוחאי איתי כל הזמן, אני קם כל בוקר ובוכה, אבל ממשיך את היום כי אין לי ברירה. זה לא עובר ורק נהיה יותר גרוע ויותר קשה", אומר גולן בשיחה עם 'נתניה נט'. "אשתי, שהייתה עושה הכל ומחזיקה את הבית, איבדה את זה נפשית. היא לא בפוקוס, לא מדברת ולא מתפקדת. יש לי קרוון על הים ורוב הזמן היא מתבודדת שם. זה נגמר ואנחנו כבר לא חיים באותו בית, אבל אני ממשיך לטפל בה ולדאוג לה. היא תמיד תהיה האמא של הילדים שלי, אבל המשפחה התפרקה".

לפני האסון עבד גולן כקבלן שיפוצים, אבל אחריו הוא מעיד כי אינו מצליח לשוב לעבודה. "אני רוצה לחזור, אבל עדיין לא מצליח להרים את עצמי נפשית. לא יכול לצאת לעבודה, עושה מאמץ אבל לא יודע איך מתמודדים", הוא אומר. "אני מאמין שזה עניין של זמן, כי בסוף, רוצה או לא רוצה, אצטרך לעמוד על הרגליים ולשקם את הבית. יש לי עוד ילדים".

גולן זכה לקצת נחת כאשר לפני כחודשיים התחתן הבן הבכור שלו, אוראל בן ה-27. "החתונה הייתה מרגשת מאוד והייתה הרבה שמחה, אם כי מהולה בעצב", הוא אומר. בעוד מספר חודשיים ילווה את בנו הצעיר, איליי בן ה-18, ללשכת הגיוס. "יוחאי היה בנחל קרבי וגם איליי מכוון לקרבי ורוצה להיות במג"ב. אם הוא רוצה, אני אחריו. כמובן שזה לא קל, אבל מישהו צריך לשמור על המדינה".

חשיפה לזוועות

יוחאי בן זכריה ז"ל התגורר עם משפחתו בשכונת רמת הרצל בנתניה והיה דמות מוכרת ואהובה מאוד בעיר, בין השאר בשל עבודתו ארוכת השנים ב'סודוך' ובבסטת הפרחים המשפחתית, לצד העזרה הבלתי פוסקת לזולת. על פי הערכות, בהלווייתו נכחו למעלה מעשרת אלפים איש.

כאמור, הוא היה במסיבת הדמים בקיבוץ רעים יחד עם חברתו הקרובה מילדות, דניאל כהן ז"ל, חברת הקהילה הגאה ומדריכה בהוסטל בנאות אביב. השניים, שגדלו יחד בעקבות החברות הקרובה של שתי האימהות, עשו כל מאמץ לתפוס מחסה מהמתקפה הרצחנית של חמאס, אבל הפכו בעל כורחם לחלק מהאסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל.

האב גולן שוחח עם בנו באותו בוקר וביקש שיתחבאו, וחרף הפחד הנורא לא איבד תקווה ומיהר להשאיר פרטים בבית החולים 'סורוקה' בבאר שבע. כמו הורים רבים, גם הוא לא זכה במשך ימים ארוכים לעדכון רשמי כלשהו מגורם מוסמך, והבין כי עליו לפעול לבד. הוא נסע עם אשתו ובנו הגודל לאזור המסיבה ויחד נחשפו לזוועות שספק אם יתאוששו מהן. רק כעבור מספר ימים הצליח לאתר את הרכב של בנו ואסף חפצים אישיים.

לאחר שעודכן כי אותרה גופתה של דניאל, הבין את הלך הרוח, אך המתין להודעה רשמית, הכין את הילדים לנורא מכל ודאג שלבית יגיעו בני משפחה וחברות של אשתו. "לא הסכמתי שיבואו אלינו. איך שנכנסתי הביתה אמרתי לה שזהו, נגמר", שחזר גולן בראיון סמוך לאסון. "עברנו שבוע רע שכולו רשע אני לא יודע איך נרים את עצמנו, אבל יש לי עוד שני בנים בבית ואנחנו חייבים להיות חזקים".

על יוחאי סיפר: "הוא היה בן אדם נדיר שתמיד אהב לעזור לכולם מגיל קטן. לא אשכח איך בגיל 12 הוא ישב עם עיוור שלא מצא את הבית, התקשר אלי וחיכה שאבוא לעזור לו. בנוסף, הוא אהב מאוד חיות. כל חיה פצועה הייתה באה אלינו הביתה ואני הייתי הופך לרופא. הוא אימץ כלבה לשנה ופינק אותה ברמה שהיא הייתה שותה מים עם קרח. יש לי בסטה של פרחים שיוחאי עבד בה. כשהשתחרר מהצבא שאל אותי למה אני לא נותן פרחים לחיילים בחינם. מאז ששמנו את השלט 'פרחים לחיילים בחינם' קיבלנו הרבה יותר כבוד ויחס חם מהאנשים. זה המון בזכותו, כולו היה לב וכולם יזכרו את הלב הרחב שלו".

עולם ומלואו

בחזרה למציאות הכואבת והעכשווית. גולן מספר כי ישנן פעולות הנצחה רבות לזכר בנו, חלקן בשיתוף העירייה, אבל הוא מעדיף שלא להיכנס לפרטי פרטים. "אני פחות מתעסק בזה, פשוט כי הכל מחזיר אותי אחורה ואני רוצה להסתכל קדימה", הוא אומר. הוא שומר על קשר עם אבישג כחלון, שהייתה בת זוגו של יוחאי במשך חצי שנה, עד שהאסון הבלתי נתפס הפריד ביניהם. גם הבן איליי ואחותה של כחלון שומרים על קשרי חברות.

"זו הייתה אהבה כמו בספרים ובאגדות, קשר של אחד למיליון. היינו צריכים להתחיל בנייה של יחידת דיור אצל ההורים שלו, כדי לחסוך את השכירות לקראת החתונה בסוף השנה", תיארה אבישג בראיון סמוך לאסון. "הוא תמיד קרה לי 'אשתי' וחברים נגנבו מזה, אבל הוא תמיד ענה שהוא בטוח בזה ב-100%. כבר דיברנו בפתיחות על החתונה ועל כך שהוא רוצה שנביא אחריה ילדים וכמה שיותר מהר".

גולן, איך הרגשת עם החזרה של החטופים החיים אחרי שנתיים?

"שמחה גדולה. כל נשמה שחזרה להורים שלה, ילד ששב הביתה בריא ושלם, זה עולם ומלואו ואני מאושר בשבילם. זה קשה ותמיד אפשר לשאול 'למה לא אני?', אבל אין מה לעשות. גם לגבי החללים שחזרו, יש נחמה גדולה להורים שיש להם קבר ללכת אליו".

המדינה תוכל להשתקם מהאסון הזה?

"אני לא יודע, פחות מתעסק בזה. פעם הייתי פעיל הרבה יותר, אבל מה שמעניין אותי כרגע הוא לנסות לשקם את הבית שלי".

לסיום, מה היית רוצה להגיד ליוחאי ומה לדעתך הוא היה אומר על כל המצב הזה?

"הייתי אומר לו שכולם מתגעגעים אליו, ואין לי ספק שהוא היה מבקש מאיתנו להמשיך לחיות. אני יודע את זה ועושה מאמצים גדולים לקיים את המורשת והרצון שלו. הוא היה ילד שמח שכולו לב, והיה רוצה שגם אנחנו נהיה שמחים".