בין דרום לחלום: הדרך לשער ארוכה מתמיד

איליי קידר, עוד לא בן 12, נוסע מאילת 400 ק"מ בכל כיוון, פעמיים בשבוע, בשביל להגשים חלום ולשחק במועדון הצמרת טוברוק נתניה

"לפעמים חלומות מתגשמים" זה מה שרובנו מאמינים, אבל את איליי קידר, עוד לא בן 12, זה כנראה קצת פחות סיפק.

איליי, החליט שכדי שיתגשמו בוודאות כנראה צריך לעבוד קשה ועל הדרך, לרתום את כל המשפחה. איליי, שמתגורר על משפחתו באילת, הוא כנראה הילד הנחוש ביותר בכדורגל הישראלי, לאחר שהחליט שבכדי להגשים את חלומו הגדול להפוך לשחקן כדורגל הוא צריך להתאמן במועדון צמרת, גם אם הוא רחוק מביתו 400 ק"מ. ובמשפחת קידר? תומכים, מממנים ומסיעים, ואפילו דוחפים ומעודדים. 

לפני כשנתיים החליטה משפחתו של איליי שבעיר מולדתו אילת הרמה המקצועית אינה מספקת, וחיפשו קבוצת כדורגל של מועדון צמרת. כך הגיע איליי לקבוצת ילדים 2005 של בית"ר טוברוק, בה הוא משחק זו השנה השנייה כחלוץ. איליי נוסע פעמיים בשבוע מאילת לנתניה ובחזרה, כ-4 שעות כל כיוון, לאימון במהלך השבוע ולמשחקים בסופ"שים. מי שמלווה ותומך לאורך כל הדרך הוא אביו, ערן קידר, אשר מסיע את איליי ברכבו הפרטי את הדרך הארוכה בכדי לתת לאיליי את ההזדמנות להגשים את חלומו.
ערן, איך הכל התחיל?
"מגיל קטן איליי אהב כדורגל, יותר מילד ממוצע. הוא היה מחובר לכדור, הולך למשחקים ויודע בדיוק את מי הוא אוהד, מי משחק טוב ומי צריך לרדת לספסל. בגיל 6 החל איליי לשחק בקבוצת כדורגל עירונית במתנ"ס באילת ומיד התחילו דיבורים על הכישרון היוצא דופן שלו. כולם אמרו לי שאני צריך לעשות משהו עם זה והתחלתי לחפש מסגרת מתאימה. לאחר גישושים הגעתי לקבוצת בית"ר טוברוק והבנתי שזה המקום שיידע לקחת את הכישרון הגולמי שטמון באיליי ולפתח אותו לרמה מקצועית. דיברתי עם המאמן, דאז מושיקו, והוא הסכים לבחון את איליי. מיד אחרי המבחן היה ברור לכולם שאיליי מתאים ומאז הוא שם".
מאז הוא שם ומאז התחילו הנסיעות והעלויות?
"כן, זה נכון. ההחלטה להעביר אותו לשם כללה את ההחלטה להשקיע את הכסף ואת המאמץ של הנסיעות, אבל זה היה ועדיין שווה את זה. הנסיעה לוקחת לנו כארבע שעות, אך איליי ישן רוב הדרך ומגיע רענן לאימון. זה אמנם מאמץ מבחינתי אבל זה החלום שלו ושלי, זה ההחלטה להעניק ממך להגשמת הפוטנציאל הגלום בילד שלך, וזה הסיפוק האמיתי".
ואם כבר הרחקתם לכת, וכמובן שהמרחק לא היווה מכשול, אז למה מכולם טוברוק?
"חיפשנו את הכי טובים בשטח, ומטוברוק יצאו בוגרים רבים ומוכרים לקבוצות מוכרות בעולם. מעבר לזה, הייחוד שלהם ביחס האישי ובדאגה לילד כאישיות שלמה ולא נטו כספורטאי במגרש, שבתה אותנו. המאמן דואג לעדכן בכל ההתפתחויות, שם לב להתנהגויות יוצאות דופן. יש משמעת ייחודית ודרישות לימודיות שנותנות לאיליי דרייב להתקדם בלימודים, לצד הספורט. כל המכלול הזה מעצב את איליי כספורטאי בעל אישיות חזקה ומגובשת".
אם הזכרת לימודים, איך אתה חושב שזה משפיע?
"מאז שאיליי בקבוצה המורים מעידים על שיפור בציונים ובהתנהגות שלו. איליי יודע שאין לו ברירה, אלא להשקיע ולקבל ציונים טובים, אחרת יודח מהקבוצה. זה דוחף אותו להצליח. מעבר לכך, הקבוצה משפיעה עליו לטובה בערכים שהם מנחילים לו, של מצוינות, שאיפה להצלחה ואחווה חברתית".

מה היית מייעץ להורים שרוצים לדחוף את הילדים שלהם מגיל קטן למימוש כישרון מסוים?
"הכי חשוב זה התקשורת ביניכם – להבין מה הילד רוצה ומה הציפיות שלך ממנו. בנוסף, לקחת בחשבון מראש את מה שזה דורש ממך כהורה – מעבר להשקעה הכספית והנסיעות, שגורמות לי הרבה פעמים להפסיד ימי עבודה, זה דורש להיות עם היד על הדופק פי כמה וכמה על לוח הזמנים של הילד, הציונים שלו, המפגשים החברתיים והכי חשוב – לשמור על קשר הדוק וקבוע עם הצוות המקצועי של הילד בכל התחומים (בספורט, בבית ספר) ולראות שזה לא עובר את סף הגבול של הילד".
וכמובן שבסוף מי שבפרונט זה איליי, ילד שכבר מזמן הפך לאישיות בוגרת ודעתנית.

אז איליי, מה אתה חושב על המאמץ וההשקעה שאתה והמשפחה נותנים בשביל שתשחק במועדון טוברוק?
איליי: "אני שמח שהחלטתי לשחק שם כי זה דוחף אותי להצליח. באילת לא הייתה קבוצה מקצועית ובקבוצה פה בטוברוק יש מאמנים טובים שלימדו אותי דברים חדשים וקידמו אותי מקצועית. וגם בחיים – הם עזרו לי להשתפר בלימודים ונתנו לנו משמעת בקבוצה שדחפה אותנו להצלחה. מאז שאני שם השתפרתי בכדורגל ובלימודים והכרתי חברים חדשים שמבינים את החלום שלי".
ומה החלום הגדול, לעתיד?
"החלום זה לשחק בריאל מדריד, הקבוצה האהובה עליי".
מה ההישג שהכי זכור לך מאז שאתה שם?
"בסוף העונה שיחקנו נגד עמק חפר והבקעתי גול, זה היה מדהים".