שתי דחיות בביטוח הלאומי הסתיימו בהכרה בנכות

תושבת אזור נתניה שנפגעה בתאונת דרכים במהלך עבודתה נאלצה לפנות פעמיים לבית הדין לעבודה. לאחר שהוועדה הוחלפה, נקבעה לה נכות צמיתה של 14.27% והיא קיבלה כ־124 אלף שקל 

תושבת אזור נתניה בשנות ה־40 לחייה, שנפגעה בתאונת דרכים במהלך עבודתה, ניהלה מאבק ממושך מול המוסד לביטוח לאומי לאחר שוועדות רפואיות קבעו תחילה כי לא נותרה לה נכות בעקבות התאונה. רק לאחר שני ערעורים לבית הדין לעבודה ושני פסקי דין בעניינה, הועבר התיק לוועדה רפואית בהרכב חדש – שקבעה לה נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 14.27%.

בעקבות החלטת הוועדה שילם המוסד לביטוח לאומי לאישה כ־124 אלף שקל, רובם כמענק חד־פעמי בגין הנכות הצמיתה.

התאונה אירעה בקיץ 2023, כאשר ק' הייתה בדרכה במסגרת עבודתה. לאחר שסיימה פגישת עבודה בבית חולים במרכז הארץ, נסעה לכנס מקצועי בחיפה. במהלך נסיעה בפקק, רכב שבו נהגה נפגע מאחור על ידי טנדר מסחרי.

כתוצאה מההתנגשות סבלה ק' מפגיעות בראש, בצוואר ובגב. כבר ביום התאונה היא פנתה לחדר המיון, ובהמשך המשיכה להתלונן על כאבי ראש וכאבים בצוואר ובגב.

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לה דמי פגיעה עבור תקופת אי-הכושר הראשונית. אולם הכאבים נמשכו גם בחודשים שלאחר מכן. בתיעוד הרפואי הופיעו תלונות על כאבי ראש, כאבי צוואר וגב, הקרנות לגפיים, חולשה ועייפות. בבדיקת CT נמצא בלט דיסק, ובבדיקת הולכה עצבית עלה חשד לפגיעה שורשית כרונית באזור הצוואר והגב התחתון.

במקביל המשיכה ק' להתלונן על כאבי ראש כרוניים ופנתה לטיפולים שונים, בהם טיפול תרופתי, פיזיותרפיה ומרפאת כאב.

ביולי 2024 התכנסה בעניינה ועדה רפואית של הביטוח הלאומי. הוועדה הכירה בנכות זמנית בשיעור נמוך ולתקופה קצרה לאחר התאונה, אך קבעה כי החל מאוקטובר 2023 לא נותרה לה נכות או מגבלה.

ק' פנתה למשרד עורכי הדין "טייב את שטרית", אשר ליווה אותה בהליכי הערר. אלא שגם ועדת הערר שהתכנסה בסניף נתניה דחתה את טענותיה וקבעה כי הבדיקות הקליניות לא הצביעו על פגיעה המצדיקה נכות צמיתה. בנוגע לכאבי הראש נקבע כי החומר שהוצג בפניה אינו מעיד על מעקב נוירולוגי וטיפול תרופתי ממושך בהיקף המצדיק קביעת נכות.

עורכי הדין יוסף טייב ועידן שטרית ערערו על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. באפריל 2025 קיבל בית הדין את הערעור והורה להחזיר את עניינה של ק' לוועדת הערר, לצורך בחינה מחודשת של הנכות הנוגעת לכאבי הראש.

לקראת הדיון המחודש הוגשו לוועדה מסמכים רפואיים נוספים, ובהם תיעוד של ביקורים רבים שבהם התלוננה ק' על כאבי ראש, החל מיום התאונה ולאורך יותר משנה, וכן פירוט של הטיפולים התרופתיים שקיבלה.

אלא שגם לאחר בחינת החומר מחדש דחתה ועדת הערר בסניף נתניה את תביעתה. הפעם הוועדה הכירה בכך שקיימות תלונות מתועדות על כאבי הראש ואף קבעה כי קיים קשר סיבתי בין כאבי הראש לבין תאונת העבודה, אך סברה כי היקף המעקב והטיפול אינו מצדיק קביעת נכות צמיתה.

עורכי דינה של ק' הגישו ערעור נוסף לבית הדין לעבודה. לטענתם, הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין הקודם ולא נתנה משקל מספק לרצף המעקב הרפואי ולמכלול הטיפולים שקיבלה.

בדיון שהתקיים במרץ 2026 העלו עורכי הדין גם טענות בנוגע לאופן שבו בחנה הוועדה את התיק וביקשו להעביר את הדיון לוועדה בהרכב אחר.

בעקבות הדיון נקבע בפסק דין נוסף כי עניינה של ק' יועבר לוועדת ערר בהרכב חדש. עוד נקבע כי הפרוטוקולים של ועדות הערר הקודמות לא יועברו לוועדה החדשה, כדי שלא להשפיע על בחינת עניינה.

ביולי 2026 התכנסה הוועדה החדשה וקיבלה את הערר. הוועדה קבעה לק' נכות צמיתה של 5% בשל כאבי הראש, 5% נוספים בשל הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי ו־5% נוספים בשל הגבלה בתנועות הגב המותני.

הוועדה קבעה במפורש כי קיים קשר סיבתי בין תאונת העבודה לבין כאבי הראש, כאבי הצוואר וכאבי הגב. לאחר חישוב משוקלל נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 14.27%.

בנוסף, הוועדה הגדילה בדיעבד את שיעור הנכות הזמנית שנקבע לה בתקופה שלאחר התאונה, מ־15% ל־20%.

בעקבות ההחלטה שילם המוסד לביטוח לאומי לק' סכום כולל של כ־124 אלף שקל, רובו כמענק חד־פעמי בגין הנכות הצמיתה.

המאבק מול הביטוח הלאומי הסתיים בשלב זה, אך ההליך המשפטי בעניינה טרם הסתיים. עורכי הדין טייב ושטרית הגישו בימים אלה תביעה גם נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב שבו נהגה ק' בעת התאונה.

לדברי עורכי הדין, קביעת הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי עשויה לשמש בסיס לקביעת שיעור הנכות גם במסגרת התביעה מול חברת הביטוח, כאשר התשלומים שכבר התקבלו מהמוסד לביטוח לאומי מובאים בחשבון במסגרת חישוב הפיצוי. לדבריהם, הנכויות שנקבעו עשויות להביא לפיצוי נוסף, מעבר לסכום שכבר שולם לה.