ניסו "לגנוב" דירה בקדימה צורן

תושב נתניה, אשר רכש בניין ובו מספר דירות בקדימה, נדהם כאשר אחד ממחזיקי הדירות סירב להתפנות מהדירה וטען שהדירה שייכת לו

הדייר טען כי הדירה הוענקה לו במתנה על ידי מי שייסד את העמותה שהחזיק בבניין עד לפני המכירה, ומדוע, לדבריו, הוענקה לו במתנה? כי מייסד העמותה התחשב בדייר ובמשפחתו "לנוכח מצבם האישי הקשה והרצון לסייע לנזקקים, זה מפעל חייו", כך טען הדייר.

עו"ד ד"ר ניסן שריפי, אשר טיפל בתיק זה מטעם הבעלים החדש של הבניין תבע את הדייר הסרבן ורעייתו בתביעת פינוי מהדירה, וטען כי לא זו בלבד שלמייסד העמותה לא הייתה זכות לתת במתנה דירה למאן דהוא, אלא גם למשפחת הדייר הסרבן אין כל ראיה שכן הובטח לו, וטענתו נסתרה אף מהראיות שהוצגו. גם בחקירה הנגדית שניהל ד"ר שריפי קועקעה גירסתם של בני הזוג

השופט אלי ברנד מבית משפט השלום בנתניה טען כי "הנתבעים לא הראו כל ראיה אובייקטיבית המלמדת על הענקת רישיון מסוג זה או אחר במקרקעין ולמעשה הראיות היחידות המונחות לפני בנושא זה הן עדויותיהם וחלוף השנים במהלכן התגוררו בדירה הגם שאין חולק שלפחות במשך תקופה לא מבוטלת אינם משלמים עבור מגוריהם בה מאומה, כאשר לטענתם העובדה שלא נדרשו להתפנות מן הדירה או לשלם דמי שכירות מלמדת על הרשות שקבלו להחזיק בה לכל ימי חייהם ללא תמורה".

השופט קיבל את טענותיו של ד"ר שריפי להורות על פינוי של הדייר הסרבן ומשפחתו מהדירה, תוך השתת הוצאות עליהם בסך של 7,000 ₪ (תיק תפ"מ 12020-03-23).