אילוסטרציה | fotolia הגיגים לקראת פתיחת שנת הלימודים התש"פ אילוסטרציה | fotolia

זכיתי לעבוד כמחנכת ומנהלת 33 שנים. עשרים שנים ניהלתי בית ספר יסודי ותיכון שש שנתי. כל שנה היוותה אתגר שונה מחברתה וכל שנה הייתה מהנה לא פחות מזו שקדמה לה. אחד הגורמים העיקריים להצלחתם של בתי הספר אותם ניהלתי היה שיתוף הפעולה, שהיה קיים בין המערכת החינוכית לבין ההורים

אילוסטרציה | fotolia

במהלך השנים למדתי, שההורים אינם מעוניינים לנהל את בתי הספר, כפי שחושבים רבים. הם רק רוצים להיות בטוחים שילדיהם מוגנים, מוחזקים היטב, לומדים ונראים על ידי הצוות. יחד עם זה ההורים הבינו, שגם המורים זקוקים לחופש פעולה וביטחון. שאף אחד לא ממתין להם בפינה. מילת הקסם הייתה אמון ושקיפות.

הרשו נא לי לשתף אתכם במחשבותי אודות שיתוף הפעולה הרצוי בין כל המשתתפים בחינוך הילדים בבית הספר.
א. הזכות להגנה מלשון הרע והזכות לפרטיות זכויות אלה מופרות פעמים רבות וגורמות לחוסר אמון בין המערכת להורים. חוסר אמון זה פוגע, בסופו של דבר בילדים ובילדות עצמם. הדרישה, שמורה לא יאמר לתלמיד/ה משהו שיפגע בו ליד חבריו מובנת וברורה. יחד עם זה הדרישה מההורים להפסיק ולהשתמש בווצאפ הכיתתי ככלי ניגוח במורים ובהנהלה, ברורה לא פחות. השמירה על הפרטיות מחייבת את שני הצדדים.
ב. הידברות ישירה  כדי להימנע מספקולציות וממחשבות שליליות כדאי ורצוי, שהמבוגרים יפנו זה לזו באופן ישיר וברור. שיחה אף פעם לא מזיקה אם היא מכבדת את המשוחחים. יש לכבד גם את הזמן של המורה וההורה, כך גם את הנושא. אם ניתן לפתור אותו בטלפון, יש לקבוע זמן המתאים לשני הצדדים לדבר. אם הנושא חשוב יש לקבוע פגישה ולו רק לכבודו של הילד עליו מדובר.
ג. לראות ולשמוע עם הלב "רבי עקיבא אומר: רואין ושומעין את הנראה". (מכילתא). הכיצד לשמוע את הנראה? כדי לשמוע את הקול הפנימי של התלמידים והתלמידות יש לראות אותם באמת. לראות את מה שמעבר למילים. לא תמיד הם יודעים לבטא את מה שבתוכם ועלינו המבוגרים לגלות את קולותיהם. שאלו את ילדיכם: מהו הדבר החדש שלמדת היום בבית הספר? עם מי שיחקת בהפסקה? ואל תסתפקו בתנועת ראש או במלמול "בסדר". ולכם המורים, ביקורי בית והיכרות עם הסביבה הקרובה של התלמידים תורמים רבות.
ד. שיתוף פעולה הקשר בין בית הספר להורים חשוב. וועד הורים מרכזי, פועל ומחוייב זה נפלא, יחד עם זה השיתוף חשוב גם במסגרת הכיתתית. הורים המתנדבים להרצות בתחום העניין שלהם, עוזרים לעצב את הכיתה או מלווים בטיול, לומדים להכיר את הצוות המלווה את ילדיהם. הם מפרים את הכיתה כולה, מעצימים את ילדיהם ומחזקים את הקשר בין הבית לבית הספר.
ה. יהדות כתרבות ולא הדתה חינוך יהודי בבתי הספר הממלכתיים איננו רק חובה של משרד החינוך, הוא גם חובה של החברה לעתידה של מדינת ישראל. האמירה: "דע מי אתה, מאין באת ולאן אתה הולך, ועם מי אתה דן כדי להכיר את עצמך" (אבות ג') היא יותר מחשובה. כדי לקיים את מדינת ישראל יש לאהוב אותה ולהיות קשור אליה. זה יקרה רק עם ההבנה וההרגשה, שאנו ממשיכים את שרשרת הדורות שלפנינו. חשוב לבחור את דרכי ההוראה: יש להפגיש את התלמידים עם דעות שונות ומגוונות, לאפשר להם לשאול שאלות מקשות ולהנגיש להם את ארון הספרים היהודי, הכולל גם את הספרות הרבנית וגם את הספרות המחקרית, מדעית, השירה הארץ ישראלית והספרות בת זמננו.
ו. הזכות להליך הוגן "זוהי אחת מזכויות האדם הבסיסיות המכתיבה, כי בכל מקרה בו רשות שלטונית עושה שימוש בכוחה כלפי הפרט, עליה לקיים הליך הוגן שבאמצעותו תתברר ההצדקה לנקיטת אמצעים כנגדו והגבלת זכויותיו". (בג"ץ 7385/13). זוהי זכות חשובה בה יש להציג מראש לתלמידים ולהורים את הכללים הקיימים בבית הספר, את הדרכים בהם מותר למערכת לאכוף כללים אלה ולפעול על פיהם. (התקנון במילים אחרות)
ז. הזכות לחיים ולביטחון בית הספר וההורים צריכים לעשות הכל, ואף יותר מכך, כדי לדאוג לביטחון ולשלמות הגוף של המסתופפים בין כתלי בית הספר. דוגמאות לכך הן: חדרי שירותים נקיים, שומר בשער בית הספר, שאינו מאפשר כניסה חופשית לזרים מטעם בית הספר ועוד. מצד ההורים: לא לשלוח אוכל שאסור בגן או בכיתה מטעמי בריאות (אלרגיה) של אחד הילדים ושמירה על ביטחון הילדים בהורדתם מהרכב ובאיסופם בסוף יום. כשאני מורידה לעיתים את נכדי הלומד בכיתה ד' אני חוששת לחייו, לחיי אחרים ולמכוניתי.

לסביבת הלימוד של הילדים קיימת השפעה מכרעת על רמת המוטיבציה בלימודים. ככל שהסביבה תעודד ותתמוך הילדים והילדות יצליחו לממש את הכוחות הטמונים בהם. זה נכון גם לנו המבוגרים. הבה ניצור להם ולנו סביבה מחבקת וטובה.
כותב נתן זך: "כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע./ לרכוש חום לא בכסף, לרכוש מתוך מגע/ לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל.... כולנו רוצים לאהוב, כולנו רוצים לשמוח/ כדי שיהיה לנו טוב, שיהיה לנו כח.."
שנת לימודים פוריה עם הרבה שיתוף פעולה,
נורית אלדר, תושבת נתניה, מנהלת לשעבר של תל"י בית וגן, ותל"י בית החינוך, תיכון עירוני ג' בירושלים.