מרים פיירברג: האגדה המוניציפלית שהקדימה את זמנה

לא רק ראש עיר, מודל מנהיגות: פרידה ממרים פיירברג . מאמר שכתבה ח"כ לשעבר ד"ר עליזה לביא, חברתה הקרובה של מרים פיירברג 

מותה של מרים פיירברג מטלטל את תושבי נתניה, אבל האובדן גדול הרבה מעבר לגבולות העיר. ראש הממשלה נתניהו ספד לה: “מנהיגה מקומית משכמה ומעלה, כולנו נפרדים מאגדה מוניציפלית". ממרים שהייתה לאגדה בחייה. נקודת ציון נדירה בנוף הציבורי שלנו. כזו היתה מנהיגה בגובה העיניים, שרואה את הכלל ולא שוכחת את היחיד, מנהיגת אחריות ולא מנהיגת כותרות.
מרים ידעה לבנות שכונות, לקדם אזורי תעסוקה ותיירות, לפתוח דלתות להשקעות ולייצר תשתיות לצמיחה. אבל יותר מכל, היא ידעה לבנות חברה. היא הייתה ציונית בלב ובנפש. נתניה היא עיר קולטת עלייה לא רק בהגדרה אלא בדיוק העשיה היומיומית. עיר שקלטה עולים חדשים מיבשות שונות, ושילבה אותם במארג אחד. עיר שמצליחה לחיות בלי מלחמות דת. מקום שבו קהילות שונות מתנהלות זו לצד זו מתוך כבוד אמיתי. לא הצהרה, מציאות.

היא הייתה מנטורית לרבים. לנשים צעירות שקיבלו ממנה הזדמנות ראשונה, לעובדי ציבור, ליזמים, לפוליטיקאים ונבחרי ציבור ולשכנים מן השורה. כל מי שפגש בה ידע שמנהיגות בעיניה אינה כוח אלא מחויבות. היא ידעה להחזיק את התמונה הרחבה אך תמיד שאלה מי האדם שעומד מולה, מה הוא צריך, איך אפשר לעזור לו להרים את הראש.
והמחיר. המחיר האישי הכבד שנבע מההתמודדות האמיצה שלה עם הפשע המאורגן. מרים הבינה שאין דרך לבנות עיר בריאה אם לא מחסלים את הפחד מהרחובות. והיא לא מצמצה. לא כשאיימו עליה. לא כשנזרק רימון. לא כשהאבטחה הפכה לחלק מחיי הבית ושנות ה"בוטקה" מול ביתה סימנו את הגבול בין האישי לציבורי. היא נשארה זקופה. היא ניהלה מאבק על דמותה של העיר, על חופש במרחב הציבורי ועל חיים בטוחים.
בימים האחרונים נראו ברשתות ובתקשורת הספדים מרגשים של פוליטיקאים מכל חלקי המפה. קואליציה ואופוזיציה, ראשי ערים ושרים לשעבר. לא מתוך טקסיות, אלא מתוך הערכה אמיתית למנהיגה שבנתה אמון. שבנתה רצינות. שבנתה עיר שמאמינים לה.

ואז, בסוף ההספדים, הגיע המשפט שסיכם אותה טוב מכולן. נכדה הצעיר אמר “אתם הכרתם אותה כראש עיר. אנחנו הכרנו את סבתא שלימדה אותנו לומר ‘שמע ישראל’ וגם לשחק סודוקו.”
זו הייתה מרים. חזון עם לב. כוח עם רגישות. מנהיגה שלא שכחה שלפני עיר יש אנשים, לפני תקציב יש משפחות, ולפני מהלכים גדולים יש ערכים פשוטים.
ישראל צמאה היום למנהיגות מהסוג הזה. מנהיגות שמחזיקה אחריות, רואה רחוק, ולא מוותרת על אף אדם בדרך.
מורשתה של מרים פיירברג הושרשה. היא תמשיך להאיר את הדרך.
יהי זכרה ברוך.

ח"כ לשעבר ד"ר עליזה לביא, חברתה הקרובה של מרים פיירברג, תושבת נתניה.