סרט, הרצאות ואקדמיה לג'ודו: החיים החדשים של שגיא מוקי

הג'ודוקא מנתניה שהודיע לאחרונה על פרישה ממשיך בכל הכוח לכבוש פסגות נוספות. בראיון נרחב הוא מספר על זמן האיכות המשפחתי והרכבת הפאזלים בממ"ד, ההפקה המרגשת עם חברו האיראני סעיד מולאי והחלום לאתר את המדליסט האולימפי הבא במועדון שפתח בעיר 

בדרך כלל כשספורטאי גדול מודיע על פרישה לאחר קריירה ארוכה, הציפייה היא שייקח חופשה ממושכת למנוחה או לכל הפחות ייעלם לתקופה כלשהי מאור הזרקורים. אלא ששיחה צפופה עם הג'ודוקא והמדליסט האולימפי שגיא מוקי, אחד הסמלים המובהקים והמזוהים ביותר עם ענף הג'ודו בעשור האחרון, מבהירה שהחיים אחרי המזרן מלאי הפתעות.

חרף המלחמה עם איראן, מוקי שהודיע רשמית על פרישה לפני כחודש, ממשיך בעשייה מגוונת בדרך לכיבוש יעדים נוספים. נכון, מטבע הדברים הוא גם מג'נגל עם הילדים בגני שעשועים וחווה לא מעט לילות לבנים בשל הריצות לממ"ד ובחזרה, אבל גם יודע להודות על זמן האיכות המשפחתי לאחר שנים ארוכות של אימונים ותחרויות מתישות מעבר לים.

בראיון נרחב וסופר אופטימי לאתר 'נתניה נט' מדבר מוקי על הכל, משתף באתגרים החדשים – הן בחיק המשפחה והן מבחינה מקצועית, ומתייחס כמובן לקשר האיראני הרלוונטי כל כך בימים אלה – חברו הג'ודוקא סעיד מולאי והסרט התיעודי הצפוי אודות החברות האמיצה בין השניים.

"חודשיים לפני הפרישה הרגשתי שאני לא יכול להתאמן כמו שאלוף עולם צריך להתאמן", משתף מוקי בנסיבות שהובילו לפרישה. "דמיינתי את עצמי בתחרות עם דרייב גדול ומטרה, אבל זה היה רק לאימון אחד. אני יודע מה זה לזכות במדליה אולימפית ולהיות אלוף עולם, ובשביל לרצות את זה צריך להרגיש תחושות כאלה כל רגע ביום ולא באימון אחד פעם בכמה זמן. הבנתי שהיום התשוקה שלי מופנית למקומות אחרים".

ומתברר שעבורו יש לא מעט מקומות אחרים כאלה. אחד מהם הוא הרצאה אותה מעביר שגיא לארגונים שונים בארץ ובחו"ל וליחידות צבאיות, העוסקת בצמיחה ממשברים והתמודדות עם אתגרים מורכבים של ספורטאי אולימפי. במסגרת זו מספר מוקי על הדרך שהחלה בגיל 4 בחוג ג'ודו בנתניה ועברה דרך אליפויות עולם ואירופה וכמובן הדובדבן שעל הקצפת – המדליה האולימפית בטוקיו.

"אני משתף שם בכלים ותובנות שרכשתי בדרך כספורטאי וגם על אתגרים ייחודיים של ספורטאי ישראלי, כמו ספורטאים שהיו חברים שלי וסירבו ללחוץ לי יד אחרי ה-7 באוקטובר, ועוד לפני כן הזכייה שלי במדליית זהב באבו דאבי ישר אחרי הסכמי אברהם, מה שהוביל לפעם הראשונה בה הושמע ההמנון הלאומי במדינה ערבית", הוא אומר. "זה לא רק סיפור על ספורטאי מקצועני שהגיע לטופ, אלא סיפור השראה על מוטיבציה אדירה, נחישות, התמודדות עם שינויים וקשיים ואמונה גדולה בדרך וביכולת".

"אחים בדם"

בימים בהם המדינה עצרה מלכת וכולם עוקבים אחר השיגורים מאיראן, חובה להתייחס לסיפורו המרגש והעוצמתי של מוקי וחברו הקרוב, הג'ודוקא האיראני סעיד מולאי, שאקטואלי היום יותר מתמיד. כזכור, באליפות העולם בשנת 2019, מולאי, שהיה אז אלוף העולם, צפוי היה לפגוש את מוקי בגמר. אלא שהשלטונות באיראן הורו למולאי להפסיד בכוונה בקרבות המוקדמים כדי שלא ייאלץ להתמודד מול ישראלי על הפודיום.

מולאי, שחש מאוים ואף חשש לחיי משפחתו, החליט בכל זאת להתחרות ביושר, אך בסופו של דבר הפסיד בחצי הגמר, כיש הטוענים שהלחץ הנפשי הכריע אותו. מוקי המשיך לזכייה בזהב והפך לאלוף העולם. אלא שעבור מולאי לא היה מדובר בסוף פסוק. לאחר האליפות הוא הבין שלא יוכל לשוב לאיראן, ובעזרת איגוד הג'ודו העולמי, נמלט לגרמניה וקיבל שם מעמד של פליט. בהמשך החל לייצג את מונגוליה וכיום הוא מייצג את אזרבייג'אן.

מעבר לכך, השניים נשארו חברים טובים, שמרו על ברשתות החברתיות ובין השאר פרסמו תמונות משותפות עם הכיתוב Brother for Lifeוהפכו לסמל של שלום וספורטיביות. בימים אלה יוצא לדרך פרויקט מרגש ששיאו סרט תיעודי על סיפורם של מוקי ומולאי שייקרא 'אחים בדם'.

רשת 13 וחברת SIPUR הבינלאומית, בראשה עומדת יו"ר פרמאונט גלובל לשעבר שרי רדסטון, יוצאות להפקה משותפת עם הבמאי זוכה האמי יריב מוזר - לסרט תיעודי חדש. השותפים להפקת ״אחים בדם״ (״Blood Brothers״) הם Fulwell Entertainment (מפיקת ״The Kardashians״, טקסי פרסי הגראמי) ו-Fox Global Entertainment. כמו כן, ייקח חלק בפרויקט גם המפיק, סטיב סטארק, שאמון על יצירות ענק כמו ״סיפורה של שפחה״ ו-״Wednesday״.

״אחים בדם״ הינו שיתוף פעולה נוסף בין SIPUR, מוזר ו- Fulwell Entertainment, לאחר ששיתוף הפעולה הקודם הניב את הסרט התיעודי על הטבח בפסטיבל הנובה ״עוד נחזור לרקוד״, שזכה בפרס האמי האמריקאי, לצד פרסים רבים נוספים.

"זה פרויקט מרגש מאוד, ואני מקווה שנסיים את העבודה באיראן כמה שיותר מהר כדי להגיע לטהרן לקרב ידידותי עם סעיד וארוחה במסעדה, יהיה כיף", שומר מוקי כהרגלו על אופטימיות. "אנחנו בקשר מצוין ואני יכול לומר שהוא וכל האיראנים מאוד שמחים שתוקפים שם ומחכים לרגע בו המשטר ייפול".

שלם עם הדרך

שגיא מוקי יחגוג בעוד כחודשיים יום הולדת 34. מתגורר באזור הטיילת בנתניה, נשוי לנטלי ואב לשני פעוטות – אליה בן השנתיים וחצי שנולד שבוע לפני ה-7 באוקטובר, ואדל בת שנה וחצי. הישגיו הבולטים כג'ודוקא כוללים זכייה בשתי אליפויות אירופה (2016,2018), באליפות העולם (2019) ובנוסף ייצג את ישראל באולימפיאדת ריו, בה סיים במקום החמישי, ובאולימפיאדת טוקיו זכה במדליית ארד אולימפית עם נבחרת ישראל בקטגוריית הנבחרות המעורבות, כאשר בתחרות האישית הודח בשמינית הגמר. באולימפיאדת פריז 2024, השלישית במספר בה ייצג את ישראל, הודח בשמינית הגמר הן בתחרות האישית והן בקבוצתית.

לצד הקריירה המשגשגת, נגע מוקי גם בעולמות המשחק, הריאליטי והפרסום כששימש כפרזנטור של מכללת נתניה, שיחק בתפקיד ראשי בעונה השלישית של סדרת הנוער 'זיגי' ובשנה שעברה השתתף בעונה הרביעית של התוכנית 'רוקדים עם כוכבים' בקשת 12 וסיים במקום השני לצד הרקדנית נינה סול.

בספטמבר האחרון חנך את 'האקדמיה לג'ודו של שגיא מוקי' – מועדון ג'ודו בו ניתן להתחיל להתאמן כבר מגיל 4 וכולל שני סניפים – בבית הספר 'חיים חפר' ובפלנתניה. "חשוב לי מאוד להעביר את הכלים שרכשתי לדור הבא", הוא אומר. "לא רק ללמד ערכים של ג'ודו, אלא להקנות יכולת להתמודד עם הפסדים ולחץ, כי בסוף זה משליך על כל תחום בחיים – ממבחנים ועד ראיונות עבודה. אני רוצה שהילדים ילמדו להציב מטרות, לעבוד קשה ולבנות אופי חזק. החלום שלי הוא למצוא את המדליסט האולימפי ואת אלוף העולם הבא במועדון שלי בנתניה".

עד שזה יקרה, הוא מבלה זמן איכות יקר עם שני האלופים הפרטיים שלו. "ברור שכל ההורים באותה סירה וחווים קושי גדול כשהשגרה נקטעה בגלל המלחמה, אבל חיכיתי הרבה זמן להיות אבא ואני גם מאושר מהעובדה שאני יכול לבלות יותר עם הילדים", מספר מוקי. "אני מוצא את הדרך להתנהל במציאות החדשה שנכפתה על כולנו. אשתי קוסמטיקאית ועוזרת לי בפן הניהולי באקדמיה, ויש לנו לו"ז מסודר. הילדים מאוד אנרגטיים ואנחנו דואגים להעסיק אותם. אני כבר מחכה לרגע שאוכל לזרוק את אליה למזרן הג'ודו. נראה לי שזה יעשה לו טוב".

את אימוני הג'ודו הוא מקיים בהתאם למגבלות והנחיות פיקוד העורף, ובין לבין מתרוצץ בגני שעשועים ומרצה בזום. "המשפחה שלי הקריבה המון למען הקריירה שלי ואני מעריך את זה מאוד, ועכשיו הזמן שלי ליהנות ממנה", הוא מוסיף. "אני לגמרי מבין את ההורים שמורטים שיערות, זה מתיש וקשה, אבל ממש לא מובן מאליו שאני יכול להיות עם הילדים שלי בזמן שחיילים מסכנים את חייהם כדי לשמור עלינו. אני הכי אופטימי שיש ואנחנו מנסים להקליל את האווירה, ולמזלנו בנתניה אין הרבה אזעקות יחסית לשאר הארץ. אנחנו מרכיבים פאזלים בממ"ד ובעיקר משתדלים להעביר אותם בשקט בלילה מהחדרים לממ"ד כדי שימשיכו לישון, כי אם הם מתעוררים אכלנו אותנו ותהיה 'מסיבה' עד הבוקר".

איזה תגובות קיבלת אחרי הפרישה?

"תגובות חמות ואוהדות. תמיד הרגתי שליחות לייצג את ישראל ועשיתי דברים גדולים שתרמו גם למורל הלאומי בתקופות לא פשוטות. כל הישג משמעותי עבורי היה כיף גדול להחזיר חזרה למדינה. תמיד השתדלתי לקחת את ההחלטות הנכונות ביותר עבורי ממקום נקי ובטוח כדי לא להתחרט בהמשך. ברור שלסיים קריירה גדולה וארוכה כל כך היא שמחה שמהולה בעצב, אבל בסופו של דבר ולמרות שתי פריצות דיסק, עשיתי שלוש אולימפיאדות, פעמיים אלוף אירופה, אלוף עולם ומדליסט אולימפי, כך שאני מאוד שלם עם עצמי ועם הדרך שלי".

לסיום, למה הכי תתגעגע?

"לסיפוק והריגוש אחרי שאתה מטיל יריב בזירה באיפון וכולם מריעים לך. זו התחושה הכי טובה בעולם ואני מקווה להרגיש אותה בעתיד במקומות אחרים, אולי בתור מאמן".