האם נגזר על תושבי נתניה לחיות עם הפקקים?
מהם הפתרונות לפקקי הענק שנוצרו בנתניה, איך WAZE קשורה לעניין ומה מנסה לעשות עיריית נתניה על מנת לשנות את המצב?
מיזם נתיב פלוס של משרד התחבורה ממשיך להוציא את תושבי נתניה מדעתם. בעירייה עובדים בקדחתנות על מנת לצמצם נזקים ומ"מ וסגן ראש העיר, אלי דלל, הממונה על התחבורה ומנהל ההנדסה, קיים לאחרונה סדרת פגישות עבודה וסיורים עם בכירים במשרד וכן עם נציגי נתיבי איילון ונתיבי ישראל על מנת להגיע להסדר, כאשר בראש ובראשונה דורשים בעירייה לבטל את אותו נר"ת (נתיבים רב תחבורתיים) פלוס 2 בכביש החוף – הגורם העיקרי מבחינתם לפקקים הבלתי נסבלים. "לא הרמנו ידיים וקודם כל אנחנו מבקשים את ביטול הנר"ת פלוס 2 בכביש החוף, כי אנחנו חושבים שנעשה פה משהו ללא שיתוף", אישר דלל בשיחה עם "נתניה נט". "כבר מספר שנים מובילים במשרד קונספט לפיו רוצים יותר תחבורה שיתופית, תחבורה ציבורית ופחות פרטית. אנחנו מסכימים, אבל לשם כך צריך תשתיות כמו למשל יותר אוטובוסים, חניונים, שבילי אופניים והגברת התדירות של הרכבת. כל אלה צריכים להיות על השולחן ולבצע אותם, אבל נכון להיום עשו את זה הפוך וזה פשוט תקע את נתניה".
"כביש החוף נעצר וכך גדלו גם הפקקים בתוך העיר", יורד דלל לעומקם של דברים. "אנשים נכנסים פנימה מאיינשטיין, ממחלף נתניה או מכביש 57 וחשבו שהם מקצרים, אבל יצרו פקקים בכל מקום. למעשה לפני כחודש הורידו נתיב ועם כל העומס הקיים נוצרה בעיה גדולה יותר". יש לציין כי בעיה נוספת עבור התושבים הגיעה מכיוונה של חברת "WAZE" המנתבת רכבים אל תוך העיר, לכאורה על מנת להקל בעומסים. "הם עושים עבודה שמכווינה רכבים מכביש 2 לתוך העיר, אם לטיילת, קריית השרון או כיוון מערב העיר, ובמקרה הזה יש פגיעה בנתניה בצורה משמעותית", הוסיף דלל. "פנינו ל-WAZE, אבל הם לא הסכימו להתערב בזה, להיענות לבקשה שלנו ולחסום את מה שאני מכנה – וירטואליות". מ-WAZE נמסר בתגובה לדברים: "כבישים ציבוריים מטבעם פתוחים ומאופשרים לתנועה לכל הנהגים, בין אם הם תושבי האזורים או הערים הרלוונטיות ובין אם לאו. לכן, וויז מכוונת ומווסתת את התנועה בכבישים השונים בכול רחבי הארץ, בהתאם לחוקי התנועה והשילוט הרלוונטי. מטעמים אלו, ונוכח מטרת השירות שהינה לספק הצעת נסיעה הכפופה להוראות החוק ותנאי השימוש, אין באפשרותנו למנוע ממשתמשי וויז גישה לכבישים הזמינים והמותרים בנסיעה על פי בקשה זו או אחרת ואין באפשרותנו לסייע במקרה הזה. הפתרון הוא בידי הרשויות הרלוונטיות".
חסכון של אלף מכוניות
ובכל זאת, מספר פעולות בנושא כבר מתבצעות בשטח ודלל מציין את שיתוף הפעולה מצד משרד התחבורה בניסיון לפתור חלק מהבעיות. בהקשר זה נענה המשרד בחיוב לבקשת ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, לחסום את מחלף איינשטיין לכניסה בין השעות 06:00-10:00 בבוקר וכרגע הדברים תלויים רק בהיבטים טכניים, תמרורים וכדומה. במקביל, פועלת העירייה לוויסות הרמזור הרלוונטי באותן שעות, כך שלא תינתן "עדיפות" למי שנכנס לתוך העיר מכיוון צפון. "יש פתרונות רבים לטווח הארוך, אבל אלה דברים שיקרו רק בעוד 4-5 שנים", מסביר דלל. "עם זאת, צריך להבין שעם כמות כלי הרכב הקיימת בישראל גם אז אנחנו עלולים לגלות שאיבדנו פאזה בדרך ורצים כל הזמן אחרי הזנב שלנו. בטווח המידי, אנחנו מעוניינים להוסיף מקומות חנייה ליד הרכבת, כי היום הנגישות לא כל כך טובה. איתרתי שטח של קרוב לאלף מקומות חנייה בשם ציר הנפט, משרד התחבורה מודע לזה וסוכם כי יקודמו תכניות בנושא. זה דבר שאפשר להקים תוך חצי שנה ויכול לפתור חלק מהבעיה – חסכון של לפחות אלף מכוניות. נושא נוסף הוא 'חנה וסע' – מגרשי חנייה מהם ייצאו שאטלים לכיוון מרכזי תעסוקה בהרצליה, תל אביב וכו'. מדובר על כ-2,500 מקומות חנייה והעירייה מוכנה ליצור את התכנון הסטטוטורי כדי לאפשר ביצוע".
למרות האופטימיות, מודע דלל היטב לכך שמדובר בפתרונות לטווח הקצר. "בסופו של דבר אנחנו צריכים תחבורה ציבורית ואין מנוס מזה, אבל המדינה צריכה ליצור לכך תשתית", הוא מסכם. "נתניה זקוקה לפחות לכ-22,000 ק"מ של נסיעות עבור תחבורה ציבורית בכל יום, כאשר כיום יש בה כ-10,000 ק"מ בלבד. בנוסף, לא הגיוני שרק כל חצי שעה תהיה רכבת. זה לא מידי, כי צריך להוסיף מסילות, אבל זה עוד דבר שאנחנו דורשים. בנוסף, אנחנו רוצים לשדרג את המחלפים כשלדוגמה בפולג אין לא מדרכה ולא שביל אופניים".
משרד התחבורה מודע לכל הבעיות הללו?
"הם מודעים, אבל כנראה אמרו – בואו ניצור את הבעיה ואחר כך נמצא פתרונות. זה כמו לזרוק ילד לבריכה לפני שאתה מלמד אותו לשחות. יש הרבה עבודה לעשות בתחום התחבורה, יש לנו הרבה רעיונות לטווח הקצר והארוך שמתואמים עם המשרד, ועכשיו נוצרה הזדמנות לקדם לפחות חלק מהדברים. חשוב לי להדגיש כי יש רצון טוב מצד המשרד להיענות לחלק מדרישותינו ולעשות את המיטב למען התחבורה הציבורית. כולנו נמצאים בקשרי עבודה יומיומיים על מנת לפתור את הבעיות".