"אנחנו לא מפחדים ונמשיך לצעוד בנתניה בגאווה ואהבה"

מאות חוגגים השתתפו במצעד הגאווה הראשון בנתניה. בין הדגלים, השירים והבגדים הססגוניים, לא שכחו המארגנים להביע את מחאתם ואכזבתם מעיריית נתניה, שלא העניקה חסות לאירוע. מצד שני, לאחר שורת נאומים מרגשת בכיכר העצמאות, כולל תפילת הדרך ממייסדת הקהילה הדתית הגאה, התחושה הרווחת הייתה של אופטימיות, יחד עם אמונה כי נכונו לעיר ימים טובים יותר

מצעד הגאווה בנתניה | צילום: נתניה נט

אין ספק שגם מי שלא נמנה עם הקהילה הגאה בנתניה, התרגש לקחת חלק היום (שישי) במצעד הגאווה הראשון בעיר. כ-400 חוגגים צבעוניים התכנסו סמוך לשעה 11:00 בבוקר בשדרות ניצה בעיר, הניפו דגלים, שרו והמתינו לאישור המשטרה הפורמלי ליריית הפתיחה. היו שם יו"ר מרצ הטרי ניצן הורוביץ, נציגי סיעת "פעימה חדשה", אימהות שהתגאו בשלטי "הבן שלי הומו. אז מה?" וסבתות גאות עוד יותר שהצטלמו בחיוך רחב עם שלט סגול: "גם לי מגיע להיות סבתא גאה". עוד בלטו צועדת בתספורת ססגונית בצבעי הגאווה וצועד במכנסונים שעל אחוריהם הוטבע הביטוי "כבדותי".

צילום: אור בוקר

שעה קלה לאחר מכן הובילו פעילי תנועת איג"י (ארגון נוער גאה) את החוגגים בשירה וריקודים. מצוידים ברשמקול הנהיגו הצועדים שורה של מסרים מלווים בפזמונים קליטים בנוסח "העם דורש צדק חוקתי – להומו, ללסבית, לטרנס וגם לבי", "צאו מהמרפסת, הקהילה כועסת", "גם לטרנס וגם לסיס, ביטחון הוא הבסיס" ובאווירת החום הכבד והלחות הוסיפו בחיוך "גם בשמש גם כשחם, אני אוהבת גם וגם".

למרות החשש מהפרות סדר למיניהן, האירוע התנהל באווירה מכובדת ומכבדת, כשבזמן הצעדה השקיפו מן הצד לא מעט סקרנים מהמלונות והבניינים הסמוכים, שתיעדו את האירוע במצלמות הסלולארי. השיירה המשיכה לצעוד בגאווה עד לנקודת הסיום – רחבת כיכר העצמאות בעיר. על המדרגות נפרש דגל גאווה ענקי פלוס שלט צבעוני שהכיל עשרות טביעות ידיים ואת הכיתוב באותיות כתומות זוהרות: "גאווה בנתניה".

מצעד הגאווה בנתניה | צילום: נתניה נט

חסרונה של מרים

על הבמה, לצד החגיגות והחיוכים, הביעו המארגנים את מחאתם על התנהלותה של עיריית נתניה, שבחרה שלא לתת חסות לאירוע בעקבות התנגדות של הפלגים הדתיים בעיר. "המצעד הוא קודם כל מחאה נגד האפליה והשנאה שאנחנו עדיין חווים וחוות במדינת ישראל", אמר רן שלהבי, סמנכ"ל האגודה למען הלהט"ב. "מרים פיירברג-איכר, את חסרה לי פה, אבל אל דאגה. בשנה הבאה במצעד אני מבטיח לכם שהיא תעמוד פה. למה? כי אי אפשר להתעלם מהמאבק שלנו ויש כאן תושבים ותושבות עקשנים ועקשניות במיוחד, שלא יוותרו לא לה ולא על העיר שלהם. נתניה, עשית צעד אדיר היום, צעד שמוביל אותך לעיר שאת רוצה להיות – עיר של כולם וכולן. אנחנו לא מפחדים ונמשיך לצעוד בנתניה בגאווה ובאהבה".

צילום: אור בוקר

צעיר בשם מישל סיפר על הקושי לצאת מהארון בכתה י"א ועל כך שנאסר עליו לעשות זאת בפורום כיתתי משום שזה לא נושא הולם לשיחה. בחיוך רחב הוסיף שבכתה י"ב הגיעה הנהלה חדשה שלקחה אחריות, נתנה לו גב והקלה עליו את החיים בין כתלי בית הספר בשנה קריטית של גיל ההתבגרות. מצד שני, הדגיש מישל את חסרונה של עיריית נתניה וראש העיר באירוע ודרש: "אל תעמדו מהצד, תמגרו את האלימות והשנאה מהרחובות כי לא נפסיק לדרוש את הזכויות שלנו למען עתיד ורוד יותר".

אחד השיאים באירוע נרשם עם עלייתה לבמה של זהורית סורק, לסבית דתייה ומייסדת הקהילה הדתית הגאה שמאחוריה פעילות ענפה בת 13 שנים. סורק סיפרה בהתרגשות כי לפני שנה בדיוק חיתנה זוג גאה במלון בנתניה, אך רגע לפני שבירת הכוס נזרקו לעברם בקבוקי זכוכית מאחת הקומות העליונות. "הקהל ברח, אבל אני התעקשתי שנסיים את האירוע באותו מקום כמו שמגיע לזוג הזה", הצהירה בקול רם. "אנחנו לא מתחבאים ואנחנו גם לא עושים מצעדים בחדר חשוך, אלא כאן בכיכר העיר". את דבריה סיימה בתפילת הדרך לקול תשואות הקהל, לא לפני שהוסיפה סלוגן חביב בחרוזים שמלמד על הכיוון הנכון אליו צריכה ללכת נתניה של אמצע שנת 2019: "המצעד הזה הוא רק ההתחלה, כי בשנה הבאה יהיו פה יותר אנשים, וגם הצללה".