מוכנים או לא? "הסטודיו" בדרך לכבוש את לבכם

סדרת דוקו-ריאליטי חדשה שתגלה כמה רחוק מוכנים בני נוער להגיע כדי להגשים את החלום ולהפוך למפורסמים, תעלה בראשון הקרוב בערוץ KIDS ותלווה בהכנות למופע ענק שמונה בני נוער שנבחרו מתוך למעלה מאלף שעברו אודישנים. יוצרת הסדרה ומנהלת בית הספר לאמנויות, לימור רוז: "זה דור שרגיל לתעד את עצמו בלי קשר למצלמות. כולם סופר מוכשרים ואני מאחלת לכל אחד מהם שיצליח במסלול שלו. ככל שאעצים יותר ילדים, ארגיש שעשיתי יותר טוב בעולם הזה"

ריאליטי "סטודיו" | צילום: ויקטוריה מנשירוב

בני נוער יקרים, פתחו יומנים: יום ראשון, 19/5 בשעה 15:40, ערוץ KIDS ב-YES וב-HOT. הדוקו-ריאליטי "הסטודיו" יוצא לדרך ומספר את סיפורם של שמונה תלמידי בית ספר לאמנויות, שנמצאים בעיצומן של חזרות לקראת עלייתו של מחזה מקורי. משם הדרך לדרור המאפיין בני נוער קצרה – מריבים ופיוסים ועד לחצים והתאהבויות – הכל כדי להעלות בזמן את המופע "הסטודיו LIVE". המחזה המקורי הוא פרי עטו של ירון כפכפי, שזכור כמי שביים בשנות ה-90 את הלהקה התל אביבית המיתולוגית "השכנים של צ'יץ' ", בה גילה בין השאר כוכבות אלמוניות דוגמת נועה תשבי ויעל בר זוהר. למעלה מאלף בני נוער בגילאי 14-19, תלמידי בתי ספר לאמנויות, עברו אודישנים ומתוכם נבחרו שמונת המאושרים לשחק בסדרה. על הבמה, אגב, הלהקה תמנה 16 חברים המתכוננים למופע, אך כאמור רק מחציתם ילוו מקרוב על ידי המצלמות, בכלל זה בלוגים, חזרות וכן, גם בכי וגערות.

ריאליטי "סטודיו" | צילום: ויקטוריה מנשירוב

לחץ? סטורי!

יוצרת הסדרה היא לימור רוז, מנהלת "בית הספר לאמנויות לימור רוז" ברחוב רזיאל במרכז נתניה, הפעיל כבר 26 שנים. "זה סיפור מגניב שבודק עד איפה החבר'ה יהיו מוכנים ללכת בשביל פרסום, מלייקים ועד עוקבים באינסטגרם", היא מספרת בשיחה עם "נתניה נט". "יש כמובן גם מסרים חשובים, אבל זו סדרה עכשווית שמדברת בשפה של בני הנוער. ירון כפכפי, שרגיל לעבוד עם חבר'ה גדולים מהחיים, היה בהלם כשמצא אצלנו נערים ונערות סופר מוכשרים עם יכולות שירה וריקוד מדהימות לצד משחק מצוין".

בערוץ KIDS עוקבים כבר תקופה ארוכה אחרי עבודתה של רוז, שברזומה שלה סדרות הטלוויזיה "שש בש" ו-"זוהר לא הספקתי", כמו גם כוריאוגרפיות לתיאטראות הקאמרי וגשר. "אצלנו מעצימים את כולם, כולם כוכבים ואין אחד שמעל האחר", היא מבהירה. "זו הסיבה שהיססתי, כי מדובר בחשיפה מאוד אישית, אבל בסוף הצליחו לשכנע אותי".

חזרות אינטנסיביות למופע הן גם כך מלחיצות. מה קורה כשמוסיפים מצלמות למשוואה?

"אתה לא ער למצלמות ורק אחר כך בדיעבד מבין שזה צולם. אין שם שביב של בימוי והכל אמיתי, כי בהפקה גדולה כזו אין זמן לזה. מהר מאוד אתה לא זוכר שהיו כאן מצלמות בכלל ורק אחר כך בעריכה הם מספיק חכמים כדי להוריד את ההתחלה, כשעוד היית ער לזה. צריך להבין שכולם בני נוער שזה החלום שלהם והסטודיו והחזרות הם החיים שלהם ביום יום. היו הרבה לחצים כי חלק מהחבר'ה התאמנו תוך כדי הפקה חלק לתחרות גביע העולם בריקוד, אבל מהצילומים? זה דור שרגיל לתעד את עצמו כל הזמן בלי קשר למצלמות. הם חיים בסטורי, כך שכולם זרמו וזה היה עבורם טבעי הרבה יותר מאשר לי".

אין גיל לכישרון

לימור רוז (50) מתגוררת ברמת פולג. נשואה לג'ונו ואם לשי בת ה-26, זוהר בת ה-23 וחן בן ה-16. בטרם הפריצה בתחום הכוראוגרפיה והטלוויזיה החלה את דרכה כמורה לבלט, וכיום מאות תלמידיה עוסקים בשלל סגנונות הריקוד – מבלט קלאסי ומחול מודרני ועד היפ הופ ואקרו-דאנס. במקביל, כמובן, ישנו עיסוק מאסיבי בתחומי השירה והמשחק. גילאים? "אני מקבלת אלי ילדים מהגיל שבו מתחילים לראות כישרון", היא צוחקת. "לאחרונה הייתה לי שיחה עם אחת הבנות ועלה הנושא של מה זו הצלחה. מבחינתי אני מודדת הצלחה בכמה ילדים הצלחתי לגעת בחיים שלהם ולעשות להם טוב , לתת להם עוד בית שהם יכולים להיות הכי טובים בו ולהעצים אותם. לא משנה מה קרה להם בבית הספר באותו יום, אלי הם מגיעים כדי להתפרק וליהנות והולכים הביתה מחייכים. ככל שאעצים יותר ילדים, אני מרגישה שעשיתי יותר טוב בעולם הזה".

רוז כבר צפתה מבעוד מועד במוצר המוגמר כדי לאשר את התכנים ולוודא שאיש מיקיריה לא ייפגע. הילדים-נערים עדיין לא. אגב, המופע "הסטודיו LIVE" צפוי לעלות ברחבי הארץ בקיץ הקרוב, עם סיום הסדרה. "זה הזוי. תבין שהסדרה עוד לא עלתה ורק מהפרומואים כבר קיבלתי פניות מתי עולה המופע", היא מתגאה. "בלי ספוילרים, זה מאוד מרגש, מרגעי השמחה ועד המשברים. אתם צפויים להתאהב בכולם, לרצות בהצלחתם וכמובן לרוץ אחר כך כדי לצפות במופע המלא ולראות את התוצאה של כל העבודה הקשה הזו".

יש חשש בקרב השחקנים הצעירים מהתגובות שיהיו לסדרה?

"אני חושבת שהחבר'ה עוד לא כל כך קולטים מה קורה. כולם מתרגשים, יחד עם החברים סביבם. יש המון ציפיות, אבל הכנו את כולם מראש שאנחנו חיים במדינה שאוהבת יותר להוריד מאשר להרים והדוגמה הכי טובה היא נועה קירל, שעד היום יש מי שקוטל אותה חרף ההצלחה הגדולה. אני מאחלת להם שיצליחו כמו שהם, כי כל אחד יחיד ומיוחד במינו וצריך ללכת במסלול שלו. הלוואי שיזכו להיות מספיק מפורסמים כדי לעשות טוב".