ואיזה מסכנים האוהדים: על העונה הקשה של מכבי נתניה

רכבת המאמנים עדיין לא הובילה לשינוי, שחקנים חותמים ומשוחררים, משוחררים וחוזרים, היו"ר שבור ומאבד כיוון והאוהדים כבר מזמן איבדו תקווה ועברו למחאות במגרש ומחוצה לו נגד אוסידון. אחד האוהדים: "להיות אוהד של נתניה זה להיות מזוכיסט. השנה זו פשוט קטסטרופה". מכבי נתניה מתרסקת שבוע אחר שבוע ונדמה שגם גדולי האופטימיסטים ביציע כבר איבדו תקווה. להתראות בלאומית

כל נתון עובדתי שיספר את סיפורה העצוב של עונת 2015/16 מבחינת מכבי נתניה יהיה רק גרוע מקודמו. הפציעה הקשה של ערן לוי והמכירה של הסקורר המצוין לארי קאיודה אמנם לא גרמו לאוהדי נתניה לחלום בהקיץ על פלייאוף עליון, אבל בוודאי שאיש מהם לא חלם על עונת בלהות שכזו, עם רגל וחצי בלאומית כבר אחרי 20 מחזורים, בהם מצאה הקבוצה את הרשת 8(!) פעמים בלבד, וחמור יותר, ניצחה רק פעם אחת (!) אי שם בסיבוב הראשון את בני יהודה, וגם זה מחוץ לנתניה. בגביע המדינה זכתה הקבוצה להגרלה נוחה בדמותה של נס ציונה מליגה א', אך גם את ההזדמנות להתקדם במפעל ולהעניק מעט נחת לאוהדיה נתניה פספסה, כשהודחה עם הפסד דרמטי 1:0 בתוספת הזמן. ההפסד 1:0 בכפר סבא בבכורה של מנחם קורצקי, העמיד את הפער מהקו האדום על 11 נקודות, ולמרות שהמאמן המוטיבטור משדר כלפי חוץ ששום דבר לא גמור, קשה מאוד לראות תסריט בו נתניה מצליחה לשרוד בליגת העל.

רכבת הרים

שלומי דורה, ראובן עטר, גיא צרפתי ומנחם קורצקי משלימים את קוורטט המאמנים שהדריך עד עכשיו את הקבוצה, ואנחנו עדיין אפילו לא בחודש פברואר. פלא שכמעט בלתי אפשרי להנחיל שיטת משחק קבועה לשחקנים?
ואם כבר הזכרנו את השחקנים, גם כאן אין בשורות. קבוצה חלשה כל כך, ללא מנהיג או סתם שחקן בית שייתן את הטון בחדר ההלבשה וייקח אחריות, לא נראתה כבר שנים, שלא לומר מעולם, בנתניה. אפשר להפסיד, יודעים גם האוהדים, אבל כל קשר בין חבורת השחקנים (המתחלפת) שעולה על הדשא שבוע אחר שבוע מקרי בהחלט.
תקופה ארוכה דיברו קברניטי המועדון בערגה על חלון ההעברות בינואר, ועל שינויים מרחיקי לכת שיצילו את נתניה מאימת המקום האחרון. אבל דיבורים לחוד ומציאות לחוד. בקול תרועה רמה הוציא המועדון הודעה על החתמתם של חמישה שחקנים חדשים, כאשר בפועל שלושה בלבד קיבלו הזמנות להוכיח את עצמם, ושניים שוחררו כלעומת שבאו. מנגד, הקשר מושיקו לוגסי קיבל לפחות פעמיים הודעת שחרור רשמית, אך רכבת המאמנים וקיצוץ בשכר הובילו לכך שהוא עדיין בקבוצה. במילים אחרות, ההתנהלות רחוקה מלהיות מקצוענית.

האשם העיקרי

ואם במקצוענות עסקינן, אי אפשר להתעלם משרשרת הטעויות הניהוליות והמקצועיות של האיש בראש המערכת, היו"ר דורון אוסידון. איש חיי הלילה, שקיבל את המושכות פלוס גב רחב מאוד מראשת העירייה, מרים פיירברג-איכר, פשוט הלך לאיבוד בתוך סבך של אינטרסים ועצות אחיתופל במועדון הצהוב. די אם נזכיר שבראיון לאתר זה הצהיר אוסידון כי בכוונתו לתת הזדמנות לראובן עטר לסיים את העונה, אך בפועל פיטר אותו מספר ימים לאחר מכן, לאחר עוד הפסד מביש בסדרה, הפעם להפועל חיפה.
מטבע הדברים, אוסידון הוא האיש שסופג את עיקר החיצים והאש מיושבי היציע, שמשבוע לשבוע מחריפים את המחאה נגדו – אם בניסיונות תקיפה במהלך משחק ביציע הכבוד, ניסיונות להתעמת איתו ביציאה מהאצטדיון, תליית פלאיירים על בניין העירייה בנוסח 'אוסידון הוא אסון' ועד מחאה חריפה במיוחד ברשתות החברתיות, כולל הקמת 'מטה מאבק' לסילוקו מהקבוצה.

מחאה כנגד דורון אוסידון | תמונה: פייסבוק

היו"ר עצמו שידר עם החתמתו של קורצקי שהעונה לא אבודה מבחינתו, זאת לצד מבצעי הנחה במטרה להמשיך ולמלא את היציעים ככל האפשר במשחקים הבאים, אבל בשורה התחתונה נראה כי אוסידון מרוסק מבפנים בעקבות היכולת שמציגה, או יותר נכון לא מציגה, הקבוצה שלו.

מחלה ושמה נתניה

מתן דויטש (29), נשוי לשירה ואב לאיתי בן עשרה חודשים, אוהד את מכבי נתניה מאז שהוא זוכר את עצמו, וכילד קטן הוא אפילו זוכר משחקי ידידות של קבוצת הוותיקים של המועדון, אליהם לקח אותו אביו. "כבר אז נדבקתי במחלה הזאת", אומר דויטש, שבאופן לא מפתיע יש לו בטן מלאה על הנעשה בקבוצה. "אבא שלי, אחי הגדול וכמובן שגם אני לא זוכרים מעולם שהיינו במצב קשה כל כך ואני לא חושב שיש מישהו אחר שכן זוכר. 10 נקודות ו-8 שערים ב-20 משחקים? רק ערן זהבי לבד כבש יותר מפי 2 מכל הקבוצה. זה המצב שלנו. בכל עונת ירידה אומרים שיותר גרוע לא יכול להיות, אבל מתבדים. השנה זו פשוט קטסטרופה"
ספר על התחושות של האוהדים בימים אלה?
"אנחנו בדיכאון. יש הרבה כעס ותסכול, בעיקר על אוסידון ועל כל המצב של הקבוצה. אישית כבר השלמתי עם זה שירדנו ליגה ואין מה לעשות. אף אחד לא חשב שנגיע לפלייאוף העליון, אבל בטח שלא דמיינתי ירידת ליגה. המשחקים עוברים והמצב נהיה יותר ויותר גרוע. אני מנסה למצוא שביב של תקווה או נחמה, אבל שום דבר כזה לא נראה באופק".
על הסיבות לחוסר ההצלחה אומר דויטש: "זה לא רק החלפת המאמנים, אלא כל ההתנהלות. נראה לי שעברו השנה בערך 40 שחקנים בסגל. זו התנהלות של שכונה ולא של קבוצת כדורגל מקצוענית. שחקנים שמשוחררים, מתחננים להישאר ומשאירים אותם בסוף. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אם אתה שואל אותי, השחקנים לא אשמים. אלה פשוט שחקנים של ליגה לאומית. כששחקן כמו ערן לוי פצוע וקאיודה שוחרר, היו חייבים להביא חלוץ אמיתי והיה מספיק זמן לעשות את זה. זה לא קרה".

אוהד מכבי נתניה, מתן דויטש ובת זוגתו

"מקווה שבני איתי יסבול פחות ממני"

מה החלק של אוסידון בכישלון?
"תמיד באים בתלונות למי שעומד בראש המערכת. המטרה שלו בטח לא הייתה לעשות רע לנתניה, אבל אין ספק שהוא נכשל מקצועית ועשה המון טעויות. שוב, שחקנים ומאמנים עברו פה כמו תחנת רכבת. היו זרים ששוחררו אחרי משחק וחצי במקרה הטוב או לאחר כמה אימונים במקרה הפחות טוב. יש תחושה שבעל הבית השתגע".
האוהדים הקימו נגדו מטה מחאה בפייסבוק והוא סובל מקללות ואף מניסיונות תקיפה במהלך ולאחר המשחקים.
"אף פעם לא אצדיק שום מעשה אלימות אבל שוב, האוהדים מפנים את החיצים למי שעומד בראש המערכת. הם רוצים תשובות ואפשר להבין אותם. ראש העיר נתנה לאוסידון יד חופשית והוא השתולל. הוא לא ניצל את זה לרעה במכוון, אבל כנראה שהידע שלו לא מספיק כדי לנהל מועדון כמו נתניה, כי בשורה התחתונה המועדון מתרסק".
למרות המצב, הקהל עדיין ממשיך להגיע בכמויות גדולות.
"זה המועדון. אנחנו לא קהל של הצלחות ובכל מצב יגיעו 3000-4000 אוהדים שהם הגרעין הקבוע, אבל גם הם יודעים כמו כולם שהעונה הזו אבודה. בקבוצת האוהדים בפייסבוק כבר צוחקים על זה שאחרי כל משחק הקבוצה מביאה להם עצבים אבל בימים רביעי-חמישי מתחילים לברר מתי האימון המסכם כדי להגיע לעודד. זו הקבוצה שלנו – אין מה לעשות. להיות אוהד של נתניה זה להיות מזוכיסט, לסבול ולהמשיך לסבול. שוב, אני לא מאמין שיקרה נס העונה, רק מקווה שלא ניתקע בלאומית יותר מעונה אחת. לשמחתי, בני הקטן איתי עדיין לא מבין איזה קבוצה הוא צפוי לעודד. אני מקווה שעד שיגדל המצב של נתניה יהיה טוב בהרבה והוא יסבול פחות מאבא שלו".