רעיה קרני רוצה את תיק הרווחה

רבים מתושבי נתניה מכירים את רעיה קרני שפעילותה ההתנדבותית בקרב מקרי הקיצון בנתניה זוכה בתמיכת הציבור שמאמין בה ומרבה לתרום למפעל החסד שלה.
רעיה קרני, היא הבטחון התזונתי של משפחות קשות יום, קשישים בודדים, חיילים ללא עורף משפחתי והומלסים. כעת היא מצטרפת לפוליטיקה המקומית

רעיה קרני, 50, מתגוררת בשכונת בן ציון בנתניה. אם לרון בן ה-28 ויער בת ה-18. אחות מוסמכת בעלת תואר ראשון במינהל מערכות בריאות ותואר שני בניהול גרונטולוגיה. בעבר שימשה כראש צוות אחיות במחלקה פנימית ד' בבית החולים "מאיר" וכן הייתה אחות ראשית בבית אבות. בשבע השנים האחרונות היא אחות מדריכה בסניף מט"ב בנתניה – עמותת סיעוד המסייעת לקשישים. את הפעילות רחבת ההיקף למען הקהילה בעיר ומחוצה לה היא מבצעת כבר שנים ובהתנדבות מלאה.

סיירת מרק ומלאכים של נתינה

לפני כשלוש וחצי שנים הקימה יחד עם טלי מולנר, אותה הכירה תוך כדי התנדבות, את סיירת מרק, מתוך מצוקה של דרי רחוב לאוכל חם בחורף. "הם היו זרוקים ברחוב ולא התייחסו אליהם, אבל לשמחתי דרי הרחוב שוקמו בדירה שמנוהלת על ידי הרווחה", אומרת קרני ומתארת מערך של מבשלות ומשנעים שמשבצים עצמם ב"סידור עבודה" שבועי ודואגים שלאיש לא ייחסר דבר.
בנוסף מפעילה רעיה קבוצת מתנדבים נוספת, בשם "מלאכים של נתינה", העוזרת לכ-100 משפחות עם ארוחות יום שישי וכן מסייעת בתפעול היום יומי השוטף – מרכישת מזון מכספי תרומות ועד שינועו ליעד המבוקש. בין לבין היא פועלת לרכישת סלי מזון לחגים ופרויקטים ממוקדים יותר דוגמת בר מצוות, נעליים ותיקי בית ספר לילדים שידם אינה משגת ואפילו סיוע בשיפוצי דירות וקייטרינג למשפחות שיושבות שבעה. 
רעיה התחילה לאסוף תרומות עבור סלי מזון לראש השנה. אם מישהו מעוניין לתרום ניתן לפנות אליה דרך הפייסבוק. 

איך התחיל הכל? 

כאשר חוזרים לאחור ומנסים לברר איך הכל התחיל, היא מספרת בטון כמעט מתנצל שספק אם התכוונה שזה יקרה לה. "בערב פסח בשנת 2002 היה את הפיגוע במלון פארק בנתניה ובאותו לילה הוחלט לצאת למבצע חומת מגן", היא מספרת בראיון ל"נתניה נט". "באותה תקופה גרתי במושב שער אפרים ובחול המועד עמדו שני חיילים ליד הבית שלי. הצעתי להם קפה ובהמשך הגיעו טנקים ונגמ"שים, כך שגדוד שלם היה אצלנו במושב". מה שהתחיל בהצעה מנומסת לשתייה הפך עד מהרה למגורים שכללו ארוחות חמות, לינה ומקלחות. "חשבתי לעצמי, חיילים ישנים ברחוב ואני אשן במיטה החמה? לא יקום ולא יהיה", היא מתארת. "פיניתי את הסלון ואת המרחב הציבורי בבית והמון חיילים ישנו אצלנו במשך חודש וחצי, עד לאחר יום העצמאות".

ההמשך היה טבעי והתמקד בתחום הקולינרי, כשלצד בישולים עבור החיילים החלה לגייס תרומות של אוכל. "אני אתן לחיילים להסתדר רק עם מנות קרב? על גופתי המתה", היא פוסקת. עם סיום התקופה, נותרה עם המון אוכל בבית. רעיה מיהרה לפנות למועצה האזורית לב השרון, קיבלה כתובות של משפחות נזקקות וקשישים, והייתה משאירה ארגזים של מזון בפתח ביתם. "הייתי דופקת בדלת ובורחת. הייתי 'ירוקה' בתחום ואפילו לא ידעתי איך לפנות אליהם", היא מספרת.

לפני שבע שנים עברה לנתניה, ומבלי שהתכוונה כבר יצא שמה למרחוק כעוזרת הלאומית. הנתינה המשיכה לבעור בעצמותיה ועד מהרה יצרה קשר עם פעילים חברתיים נוספים ושיתוף פעולה הדוק עם מינהל הרווחה העירוני.

למה החלטת לרוץ ברשימה של טלי?

אני מאוד מתחברת להשקפת העולם של פעימה חדשה. אני מסורתית ודוגלת ב"חיה ותן לחית" וזו בדיוק השקפת העולם של טלי. אם אני אוכל להיכנס לעירייה ולשנות דברים בקרב הנוער, ומשפחות הרווחה זה יהיה מצוין. אני מתכננת לעסוק בעיקר ברווחה ובשכונות, פרויקטים בשכונות, משפחות קצה, חד הוריות, נוער במצוקה.
אני תושבת שכונת בן ציון וככזו אני מרגישה שיש שכונות שנשכחו לגמרי - בתי ספר, חוגים, צהרונים וכו'. אנחנו משלמים מיסים ולא מקבלים את מה שמגיע לנו.
אני רוצה את תיק הרווחה וכאחות ופעילה חברתית זה המקום הכי מתבקש עבורי.

מה השאיפות בהמשך הדרך?

"להמשיך בעשייה, להתפתח מקצועית, לסייע לקשישים ולתושבי העיר בכל מה שאני יכולה