פרידה מחיים בסידן, מלך האופניים של נתניה

הדירות שנמכרו במרוקו כדי לקנות מצעים, פריקת הקונטיינרים בגיל 13, הטקס המרגש של קניית אופניים לבר מצווה והידיעה שבחגי תשרי כולם בחנות. חיים בסידן, בעלי המותג המיתולוגי 'אופני בסידן', הלך לעולמו. כעת משחזר הבן מורדי את הרגעים הקשים והמרגשים לאורך הדרך ואומר: "הכל נעשה תמיד בצנעה, ענווה ופשטות. זה היה אבא בשבילי ובשביל כולנו" 

שלל הסיפורים באמתחתו של מורדי בסידן על אבא חיים ז"ל שהלך השבוע לעולמו, יכולים להספיק לקילומטראז' רציני במיוחד של רכיבה על אופניים. ככה זה כשדורות של נתנייתים גדלו על המותג 'אופני בסידן', עוד בימים שלא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו אופניים.

מה שהחל כחנות קטנה למכירה ותיקון אופניים בנתניה אי שם בשנת 1964, הפכה למעצמה של למעלה מ-100 נקודות מכירה ברחבי הארץ, כשאחת מאבני הדרך היו אופני הפעלולים BMX שזוהו עם המותג בסידן, שהפך למוביל בתחום אופני הילדים, האקסטרים והפריסטייל.

הבן, מורדי בסידן, משחזר בראיון מיוחד לזכרו של אביו את הדרך הארוכה שעברו יחד. "מרגע שהתחלתי ללכת אני יודע, נושם ובועט אופניים. בכתה ד'-ה' כשכולם יוצאים לקייטנות, הייתי הולך להרכיב אופניים, ובכתה ח', כשהיית בן 13, כבר פרקתי קונטיינרים וזה היה הבילוי של אחרי הצהריים", הוא פותח. "היינו משחקים כדורסל וכדורגל במגרש איתמר, ואז אבא ודוד שלי היו מגיעים עם GMC גדולה ואוספים בין 8-12 חברים שיעזרו לפרוק סחורה. היה ידוע שבחגי תשרי כולם עובדים בחנות - מראש השנה ועד אחרי סוכות. דודים, מכרים וכל מי שמוכן לשים יד ולסייע".

ראס אל חנות

כשמורדי נשאל על המאפיינים של אביו ז"ל במישור האישי, הוא מספר על אדם צנוע, עניו ובעל חוכמת חיים. כל אלו מתקשרים לסיפור העלייה הייחודי ארצה של חיים בסידן, או כמו שבנו מכנה זאת: התחלת דרך חיים שלמה מכלום ושום דבר.

במרוקו עבד חיים כמנהל חשבונות וסוחר גדול שהצליח מאוד. אביו של חיים, מרדכי, שמורדי קרוי על שמו, עלה לפניו ועבד בחנות אופניים, אך התקשה למצוא את עצמו. "אבא הצליח במרוקו בצורה בלתי רגילה, אבל עלה לארץ בלי כלום בעקבות בקשות חוזרות ונשנות מצד אמו, וכדי שיעשה זאת היא מכרה שתי דירות במרוקו כדי לקנות מצעים, תחתונים וגופיות, כי הם היו 11 אחים", נזכר מורדי. "אבא עבד תחילה בבית אריזה ובמפעל לבטון אורדן, ואז החליט לקנות עבור סבא את חנות האופניים".

תוך כדי תנועה, נחשף מורדי למוסר העבודה הבלתי מתפשר של אביו. "אבא היה הרבה מעבר למנהיג ונגע בכל מי שפגש. לא היה לי אבא של ארוחות ערב, ים ובילויים, הוא תמיד עבד – מ-5 בבוקר ועד 9 בערב במשך עשרות שנים", הוא משחזר.

התפנית חלה רק בתשעת החודשים האחרונים לחייו, עת חלה בסרטן ואושפז בבית החולים 'מאיר' בכפר סבא, ובהמשך במרכז השיקום 'דורות' בשכונת דורה בנתניה. "גיליתי המון רוך ולמעשה אדם הפוך ממה שהכרתי", אומר מורדי, שסעד בהתמדה את אביו לאורך אותה תקופה. "הוא לא שאל אותי על עבודה, לא מה שער הדולר בסין וטייוואן ולא מה קורה עם המכולות. רק שאל מה שלומי, אם אכלתי ומה שלום הבנות שלי. אם הייתי מדבר איתו על עבודה הוא היה מגלגל עיניים או נרדם. אני מודה על תשעת החודשים האלה בהם הפכתי למעשה לאבא שלו. זו זכות גדולה, חוויתי ולמדתי המון, קיבלתי נקודות ציון בלתי נשכחות לחיים ועם כל הכאב, נהניתי מכל רגע".

להוריד הילוך

מורדי בסידן הוא בן הזקונים של חיים ולו שתי אחיות גדולות. נשוי ואב לשתי בנות ומתגורר ברמת פולג. כבן למי שנחשב לדור האחרון שהמשיך להחזיק ולהפעיל מותג אופניים, הוא זוכר היטב שאביו היה מוכר ברחובות נתניה עוד הרבה לפני המדליה בה זכה בתכנית 'יצאת צדיק' של חיים הכט בשנת 2017.

"אבא היה מוכר קודם כל בזכות האופניים. הוא היה רוכב ברחבי העיר, אף פעם לא ברכב ולא עם נהג ותמיד עם קסדה", הוא אומר בחיוך. "תמיד עצר בשוק הסמוך לחנות בפינסקר והביא משם את הפירות והירקות הכי טובים. אמא תמיד הייתה מתווכחת איתו ושואלת למה קנה את כל הכמות הזו".

זיכרון חזק נוסף נוגע לגיל מצוות והמתנה האולטימטיבית דאז. "אי אפשר לשכוח גם את המחזה הבלתי נשכח של טקסי הבר מצווה. זה היה ממש טקס ללכת לבחור אופניים, ואף אחד לא ישכח את האופניים הראשונים שקיבל מאבא לבר מצווה", מבהיר מורדי. "אז לא היו הרבה אופציות ואנחנו היינו מהמוסדות הוותיקים והראשונים. יש כבר הורים שההורים שלהם קנו להם אופניים אצל אבא וכעת קונים לילדים שלהם. כילד זו מתנה בלתי נשכחת".

מה יהיה עם המותג?

"אבא השאיר לי תיק לא קטן, אבל אני מקווה שאוכל להמשיך את המסורת ולהצעיד את המותג קדימה. זו התקווה וזו הכוונה. אני מאחל לעצמי שאוכל להמשיך בדרך הלא פשוטה הזו ביושר, צנעה וענווה. הזמנים השתנו, שוק השתנה וגם הסיטונאים. אבא קיווה שאוריד הילוך ולא אעבוד באותן עוצמות, כדי שאהנה מהחיים שלי והילדים שלי ייהנו ממני, דברים שהוא לא יכול היה להרשות לעצמו".

מה היית הכי רוצה שיזכרו מאבא?

"שם טוב משמן טוב. הכל נעשה תמיד בצנעה, ענווה ופשטות, ולא בהחצנה וכדי למשוך את העין. זה היה אבא בשבילי ובשביל כולנו".