להפיץ את האור של ראם; האם השכולה שהופכת כאב לתפילה

דיקלה דנינו־ממן, אמו של ראם מאיר בטיטו הי״ד שנפל ב־7 באוקטובר, יזמה מיזם תהילים נשי בנתניה – וכעת חולמת להרחיבו לכל הארץ כ״צבא של אור״ לזכר בנה 

ראם מאיר בטיטו הי״ד, לוחם חטיבת גולני, גדוד 51, נפל בבוקר השבעה באוקטובר במהלך הקרבות. שיחה מצמררת שקיים עם אמו, דיקלה, ברגעיו האחרונים, נחרטה בלב המשפחה והציבור כולו:
״"חזרתי למוצב ומחכה לפקודות להמשך. אני אוהב אתכם ומתנצל אם פגעתי בכם. רציתי להגיד שאני אוהב אותך אם יקרה משהו. את לא מבינה מה קורה פה, יש פה דברים שאסור לראות". המילים הללו הפכו בהמשך לשיר ״ילד שרצה לחזור״ – סמל לכאב, לאומץ ולגבורת הלוחמים.

מתוך השכול העמוק בחרה דיקלה דנינו־ממן להפוך את האובדן למקור של אור, אמונה והנצחה. כך נולד מיזם ״צבא ראם״ – קבוצת נשים המתכנסת מדי שבת בביתו של ראם מאיר הי״ד בנתניה, לקריאת תהילים משותפת לעילוי נשמתו.

״בכל שבת אנחנו שולחות לראם חבילה של אנרגיה, עטופה בסרט של אהבה, אל השמיים״, אומרת דיקלה. סביב שולחן מלא מטעמים שהיא מכינה, קוראות המשתתפות ספרי תהילים ולעיתים גם פרקים מחומש דברים, באווירה של חיבור, נשימה ונחמה.

דיקלה מדגישה כי אינה מגדירה את עצמה כאישה דתייה אדוקה, אך אמונתה ברורה: ״ראם נמצא במקום הכי גבוה, ליד הקדוש ברוך הוא״.

כעת היא מבקשת, בשיתוף מיזם ״צו החיים״, להרחיב את היוזמה: 
״החזון שלי הוא שבכל עיר תהיה קבוצה כזו של נשים, שתתאספנה בשבתות לקרוא תהילים לזכרו של ראם מאיר, בני בכורי. זו תהיה רשת הביטחון של עם ישראל – צבא של אור״.

מיזם ״צו החיים״, שהוקם על ידי משפחות שכולות ונפגעי טרור, נולד מתוך ההבנה שיש להפוך את הכאב לשליחות ואת האבל לעשייה. דרך תפילה, נתינה וחיבור למסורת, ממשיכות המשפחות את דרכם של יקיריהן ומדגישות את המכנה המשותף שמאחד את החברה הישראלית – הזהות והמורשת היהודית.

דיקלה מסכמת בקול שקט אך נחוש: ״ראם חי בתוכנו. המטרה שלי היא שיזכרו אותו כגיבור ישראל. אני מזמינה נשים בכל הארץ להצטרף לצבא ראם – ולהיות חלק מהאור שמאיר את העולם״.