איך מזהים פפילומה וכיצד לעצור אותה בזמן

פפילומה, או נגיף הפפילומה האנושי (HPV), הוא אחד הווירוסים הנפוצים ביותר בעולם, ולמעשה כמעט 80% מהאוכלוסייה המינית נחשפת אליו במהלך חייה

רוב הזנים חולפים ללא תסמינים, אך קבוצה קטנה מהם עלולה לגרום לכריתות טרום־סרטניות ואף לסרטן צוואר הרחם. לכן הבדיקה הקבועה והמודעות לסימנים הראשונים חשובות כל־כך.

מהי פפילומה וכיצד היא מועברת?

HPV מועבר בעיקר במגע עור־בעור במהלך קיום יחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים. לעיתים נדירות מתקיימת הדבקה ללא קיום יחסי מין, למשל במושבי שירותים משותפים או במגע עם פריטים נגועים. אצל רוב הנשים והגברים המערכת החיסונית תתמודד עם הווירוס ותעלים אותו, אך במקרים שבהם הווירוס “נתקע” ברירית צוואר הרחם, עלולות להופיע שינויים בתאים שלא תמיד נראים לעין.

הסימנים הראשונים שחייבים לשים אליהם לב

ברוב המקרים פפילומה אינה מלווה בסימפטומים חיצוניים, ולכן נשים רבות כלל לא מודעות להימצאותה. כשמופיעות תסמינים, הן נוטות להיות זניחות למדי: דימום קל מחוץ למחזור, גרד או תחושת “בליטה” באזור פי הטבעת או איברי המין. במקרים נדירים יבלות קטנות עשויות להיראות כנקודות ורודות או חומות, אך לרוב הן אינן כואבות ודורשות בדיקה ויזואלית מקצועית כדי לאבחנן.

הבדיקות שיארגנו את התמונה

השגרה השנתית אצל רופא/ת נשים אמורה לכלול לפחות בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, ולעיתים בתדירות גבוהה יותר על פי המלצות האישיות של הרופא. כאשר מתגלות תוצאות לא תקינות כלומר בדיקת פאפ חיובית, הגוף מנותב לבירור נוסף באמצעות קולפוסקופיה: בדיקה שבה מצלמה מגדילה את צוואר הרחם ומאפשרת ביצוע ביופסיה ממוקדת לאיתור תאים טרום־סרטניים. לעיתים תתבקשו גם לבצע בדיקת HPV DNA, שבודקת באופן מדויק את סוג הזנים הפעילים ברירית.

למה חשוב לא להתעלם מתוצאה חיובית

תוצאה של בדיקת פאפ חיובית אינה גזר דין סופי אלא אות לכך שיש לעקוב אחר השינויים בתאים. שינויים קלים (CIN1) נוטים להיעלם מעצמם, אך במידה ומדובר ב-CIN2 או CIN3 מה שנחשב טרום־סרטני בסיכון גבוה יש לטפל מוקדם על מנת למנוע התפתחות גידול ממאיר. טיפול מוקדם מעלה משמעותית את סיכויי ההחלמה ושומר על פוריות האישה.

טיפול ומעקב לאורך הזמן

הטיפול בפפילומה ובנגעים טרום־סרטניים מותאם למידת העומק והיקף השינויים. לעיתים מספיק להסיר את הרקמה החשודה באמצעות קרם מקומי או הקפאה בחנקן נוזלי, ולעיתים יש לבחור בשיטות ממוקדות יותר כמו קולפוסקופיה משולבת כריתה או טיפול בלייזר. בכל מקרה, חשוב לשמור על מעקב דינמי: גם לאחר טיפול מוצלח יש להמשיך בבדיקות פאפ תקופתיות כדי לוודא שלא מופיעים נגעים חוזרים.

מניעה שעשויה להציל חיים

המניעה האפקטיבית ביותר היא חיסון נגד HPV, הזמין בסל הבריאות לבני נוער מגיל חטיבת הביניים ומעלה. החיסון מגן כנגד הזנים העיקריים הגורמים לקונדילומות ולסרטן צוואר הרחם, וביצועו מוקדם בחיים מקטין באופן דרמטי את הסיכון להדבקה. בנוסף, קיום יחסי מין בטוחים עם קונדום מפחית את הסיכוי לחשיפה וחיטוי יזום של רכיבי היגיינה אישית – כל אלה הם צעדים פשוטים אך יעילים.
גילוי מוקדם של פפילומה מתחיל במודעות אישית ובשמירה על שגרת מעקב גניקולוגי. גם כאשר אין תסמינים בולטים, בדיקת פאפ שגרתית עשויה לחשוף תאים חשודים ולהציל חיים. הבנה של תהליך הזיהוי, טיפול אופציונלי והמשך מעקב הם המפתח לשקט נפשי ולשמירה על בריאות האישה לטווח ארוך.
*אין לראות בכתבה ייעוץ רפואי, הכתבה נועדה להגביר מודעות לוירוס הפפילומה.

*תוכן שיווקי