לא רק מסיבה: שנת המצווה שהפכה למסע

במקום להסתפק באירוע חד־פעמי, בני הזוג יאיר ועדי ברוורמן מנתניה בנו לתלמידי ז' באורט גוטמן תוכנית שנתית עם 13 משימות של גיבוש, ערכים, נתינה ואתגר - מביקור בבסיס תל נוף ועד טיפוס למצדה  

יש מי שחוגגים שנת מצווה באולם אירועים, ויש מי שבוחרים להפוך אותה למסע של ממש. עבור תלמידי שתי כיתות הסייבר בשכבת ז' בבית הספר אורט גוטמן בנתניה, שנת המצווה האחרונה הייתה הרבה יותר מעוד אירוע בלוח השנה, היא הפכה לשנה של חוויות, אתגרים, חיבור אישי ורגעים שילוו אותם עוד הרבה אחרי החגיגה.

מאחורי היוזמה עומדים בני הזוג יאיר ועדי ברוורמן משכונת פולג, שביקשו לקחת את גיל המצוות למקום אחר, פחות טקסי ויותר משמעותי. השניים בנו תוכנית שנתית ייחודית שכללה 13 משימות סביב ארבעה מעגלי חיים: משפחה, שכונה, עיר ומדינה.

התוכנית הועברה בשתי כיתות הסייבר של בית הספר, כשבאחת מהן לומד בנם אריאל, שיחגוג בר מצווה באוגוסט הקרוב.

"על בסיס המשימות בנינו תוכנית לאורך כל השנה", מספר יאיר ל'נתניה נט'. "רצינו לייצר משהו שהוא מעבר לאירוע חד־פעמי, חוויה שמחברת בין הילדים, המשפחות והערכים שילוו אותם הלאה".

הדרך התחילה בפעילות גיבוש יוצאת דופן: שיעור ניווט בסיסי ומשימות קבוצתיות, בהן התלמידים התבקשו להכין מגן דוד באמצעות איברי גוף ולשתף זה את זה בפרטים אישיים שמאפיינים אותם.

לאורך השנה השתתפו הילדים בשורת פעילויות מגוונות: ניקיון חוף פולג, חלוקת מזון לנזקקים סביב פסח ויום השואה, נטיעות, קורס עזרה ראשונה, מפגש עם עולם התעופה בביקור בבסיס חיל האוויר בתל נוף, כולל כניסה למסוקים ושיחה עם טייס וגם דיונים על קבלת החלטות והתמודדות עם אתגרים.

אחד הרגעים הזכורים ביותר היה הביקור בחאן שער הגיא וארוחה משותפת, שחיברו בין ההיבט הערכי להיכרות אישית ובלתי אמצעית בין הילדים וההורים.

את רגע השיא שמרו לסוף השנה: יציאה משותפת למצדה, טיפוס בשביל הנחש והגעה לפסגה עם הזריחה.

"הביקור במצדה וטיפוס שביל הנחש היה שילוב של מאמץ פיזי, תמיכה הדדית וגם נגיעה בהיסטוריה של המדינה", אומר יאיר. "הייתה שנה ממש טובה. התגובות היו מדהימות, ומפעילות לפעילות הרגשנו איך הילדים נכנסים יותר ויותר לתוך החוויה".

במצדה חיכתה למשתתפים גם פעילות סיכום שכללה משחק קאהוט ו־40 כרטיסיות שנועדו לייצר שיח אישי בין הורים לילדים - שאלות על זיכרונות ילדות, רגעים משמעותיים ותכונות שכל אחד מעריך אצל השני.

"עשינו את זה בפעם הראשונה כשהבת הגדולה שלנו, אלה, הייתה בכיתה ו' וחגגה בת מצווה. הבנו כמה החוויה הזאת משמעותית לילדים ולמשפחה, ורצינו להרחיב אותה. אם כבר עושים משהו, אז שיהיה קבוצתי ושעוד ילדים ייהנו ממנו".

בסופו של דבר, במקום עוד שנת מצווה שחולפת בין טקס לאירוע, נוצרה כאן שנה שלמה של חוויות משותפות, משימות, ערכים וזיכרונות.