ילדה על הספקטרום האוטיסטי עדיין לא התחילה את שנה"ל

מיטל עזיז, אם יחידנית לאמה בת ה-6 וחצי, ילדה על הרצף האוטיסטי, רצתה שבתה תלמד עם שתי חברותיה מהגן גם בבית הספר. אלא ששיבוץ מרוחק לבית הספר 'שורשים' מנע זאת, ולטענת האם נעשה בניגוד לחוק ואף מסכן בריאותית את בתה, הסובלת מפרכוסים ובחילות. בינתיים הילדה יושבת בבית, אבל האם לא מתכוונת לוותר: "בעירייה מתעקשים לעשות לי בכוונה וטיפסו על עץ גבוה". עיריית נתניה "הכיתה מלאה עד אפס מקום"

זהו סיפורה העצוב של אמה, ילדה יפהפייה בת 6 וחצי על הספקטרום האוטיסטי, שבגלל ביורוקרטיה מייגעת נמנע ממנה לפתוח את שנת הלימודים כסדרה. כבר כמעט חודשיים שמיטל עזיז, האם היחידנית שלה, מנהלת מאבק במינהל החינוך בעירייה על מנת לפתור את הסוגיה, אך ללא הצלחה.

תחילת הפרשה כאשר כל רצונה של האם היה לשמר את המסגרת החינוכית של בתה יחד עם שתי חברותיה לגן התקשורת 'שובל', בו למדו שלושתן בשנה שעברה. "עבור ילד על הספקטרום למצוא חברים לחיים זו משימה כמעט בלתי אפשרית", היא מספרת בעצב ל'נתניה נט'. "אנחנו האמהות כל כך שמחנו על הקשר שנוצר וטיפחנו את החברות הזו מעבר לשעות הגן עם מפגשים וטיולים משותפים".

חשוב לציין כי האימהות מתגוררות בסמוך זו לזו בקריית נורדאו, ובשל כך נדהמה האם לגלות שבעוד שתי החברות שובצו לבית הספר 'חיים חפר' הסמוך למקום מגוריהן, אמה שלה הופרדה מהן ושובצה לבית הספר 'שורשים' ברמת אפרים. מעבר לאכזבה, טוענת האם כי מדובר בסכנה בריאותית של ממש. "מדובר בהסעה של למעלה משעה והבת שלי סובלת מבחילות והקאות. אין שום סיבה לענות אותה כל יום ובטח מגוחך לעשות את זה כשיש לה בית ספר מתאים מול הבית", אומרת מיטל עזיז. "מעבר לכך, יש לה סכנה לפרכוסי חום. אני עצמאית וחייבת להיות קרובה אליה בשעת הצורך לכל בעיה שעלולה להיווצר".

"עושים לי דווקא"

מתחילת אוגוסט, אז נודע על השיבוצים, ביקרה מיטל לא פחות מארבע פעמים במינהל החינוך בעיריית נתניה, זאת לצד פניות חוזרות ונשנות לראש העיר ולאחראים על הנושא ברשתות החברתיות. לדבריה, גם בכי וצעקות לא עזרו וכל בקשותיה נפלו על אוזניים ערלות. "שום דבר לא זז, העירייה ממשיכה להתעקש. הם טיפסו על עץ גבוה ועושים לי דווקא", היא אומרת בדמעות.

במסגרת המאבק גילתה עזיז כי בחיים חפר ישנו מקום פנוי נוסף, למרות שתחילה נאמר לה שהכתה מלאה. בהמשך נעשתה הגרלה על אותו מקום, בה לא עלה השם של בתה, אבל לדבריה לא מדובר בסוף פסוק. "חקרתי את הנושא לעומק, וכשמשבצים ילד יש להתחשב בפרמטרים של תפקוד, מורכבות משפחתית, אזור מגורים והנושא החברתי", היא מפרטת. "לפי כל אלה אמה שלי הייתה אמורה להיות משובצת לבית הספר הזה מראש. למה זה לא קרה? אף אחד לא נתן לי תשובה עד היום. פשוט אטימות ורוע לב מצד העירייה. בדקתי גם לבקש אישור לילד חריג, בכל עיר בארץ יש את זה עם כתות של תשעה ועשרה ילדים, אבל רק בעיריית נתניה מיוחסים ואומרים שאין דבר כזה. הם עוברים על החוק ומצפצפים עליו, ממציאים סיפורים ועושים לי פרנציפים בכוונה. הילדה שלי שקופה ואין עם מי לדבר".

בינתיים מי שסובלת היא כאמור אמה הקטנה, שבמקום להתחיל ללמוד בכתה א' כבר חודש תמים יושבת עם האם בבית ולא פתחה את שנת הלימודים כסדרה. "הילדה בבית במצב רע. היא פשוט מאבדת את זה, צורחת ומרביצה לעצמה", מסכמת מיטל בקול שבור. "עבדתי כל כך קשה והשקעתי משאבים כדי לטפל בה, ועכשיו היא חווה רגרסיה נוראית. השבוע אחת החברות חגגה יום הולדת, וכשאמרתי לה שהולכים לחגוג לה היא שאלה אותי אם נגמרו לה הבעיות והיא יכולה סוף סוף ללכת לבית הספר. הלב פשוט נקרע, אבל לא אוותר ולא אכנע. בסופו של דבר הילדה שלי תלמד בבית הספר 'חיים חפר' יחד עם החברות שלה".

מעיריית נתניה נמסר בתגובה

"על פי חוק החינוך המיוחד לאחר שנקבעה זכאות לחינוך מיוחד לתלמיד/ה, זכות הורי התלמיד/ה לבחירת סוג מסגרת בין: בי"ס לחינוך מיוחד, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל או סל אישי בתוך כיתה רגילה.

בוועדת האפיון והזכאות, בחרה האם שיבוץ בכיתת חינוך מיוחד. השיבוץ עצמו נעשה בידי ועדת השיבוץ בלבד ומתקבל על ידי אנשי מקצוע החברים בוועדת השיבוץ. הילדה הוסעה במשך שלוש שנים לגן. בית הספר שבו שובצה התלמידה נמצא במרחק דומה.

האם הגישה בקשת העברה שנדחתה בשל העדר מקום בכיתה אליה ביקשה לעבור. הכיתה מלאה עד אפס מקום ולא ניתן להחריג בחינוך המיוחד בשל מורכבות הכיתה וטובת הילדים.

לצערנו האם בחרה מהראשון לספטמבר שלא לשלוח את הילדה לבית הספר, כאשר במשך תקופה זו נעשו ניסיונות רבים לסייע לילדה להיקלט בביה"ס בו היא משובצת. העירייה עושה ותמשיך לעשות כל מאמץ כדי לסייע לתלמידה להתחיל את שנת לימודיה".