אלון וולף חלם לפתוח מוזיאון אופניים והגשים בגדול את חזונו. עם למעלה מ-300 זוגות, תערוכה על פני קומה שלמה במוזיאון העיצוב ותחרות אופניים במכביה במגרשו הביתי, הוא ממשיך לשפץ אופניים ללא הפסקה ונהנה מכל רגע. רק תנו לו לחסוך מספיק כדי להשלים את סדרת ההתפתחות של אהבתו הגדולה. "אחרי המשפחה, האופניים הם החיים שלי", הוא אומר

מוזיאון אופניים בעמק חפר

מוזיאון אופניים בעמק חפר

אם החיבור בין המילים "מוזיאון" ו"אופניים" נשמע לכם מוזר במקצת, כנראה לא פגשתם את אלון וולף – מייסד מוזיאון האופניים היחיד במזרח התיכון. וולף, המתגורר במושב חרב לאת שבעמק חפר, חלם על המוזיאון לפני 11 שנים והחל לאסוף זוגות אופניים. כשאזל המקום בביתו, העביר את האופניים למבנה נפרד במושב שחולק לסדנה ותצוגה ופתח רשמית את המוזיאון בשנת 2009. כיום מונה המוזיאון לא פחות מ-333 זוגות אופניים, כאשר לפחות 50 נוספים ממתינים לשיפוץ. בין הזוגות שברשותו נמצאים האופניים הראשונים – מכונת הליכה מלפני 200 שנה שהביא מצ'כיה והשלב השלישי בהתפתחותם – אופניים עם גלגל גדול וגלגל קטן שהביא מארה"ב.

מוזיאון אופניים בעמק חפר

מוזיאון אופניים בעמק חפר

הביקורים מתבצעים בתאום עם וולף, בעלות סמלית של 15 שקלים לאדם, כאשר ישנה אפשרות להשכיר אופניים ולטייל בנחל אלכסנדר הסמוך. במוזיאון הייחודי אף נערכה תחרות האופניים במסגרת המכביה ה-20, בהשתתפות 170 רוכבים יהודים מכל העולם שעשו מסלול נגד השעון מהמוזיאון לכביש 6 וחזרה, כאשר הפודיום עצמו הוצב במתחם המוזיאון. בנוסף, הציג בתערוכה במשך ארבעה חודשים מבחר מרשים של אופניים תוצרת ארץ ישראל, על פני קומה שלמה במוזיאון העיצוב בחולון. אגב, מ"מ וסגן ראש עיריית נתניה, אלי דלל, חובב אופניים ידוע, ביקר במוזיאון מספר פעמים ואף עלתה האפשרות שיועתק לנתניה, אך הנושא ירד בסופו של דבר מהפרק.

המשפחה לא נדבקה

"אופניים הם החיים שלי אחרי המשפחה. אני נמצא במוזיאון בכל יום ומתעסק בהם כל הזמן, זה כיף גדול", אומר וולף, 50, נשוי ואב לילדה. בתשובה לשאלה המתבקשת, האם הדביק את משפחתו באהבתו הגדולה, הוא צוחק. "בדיוק להפך. הם כבר לא יכולים לראות אופניים. אני רק אומר "אופניים" והבת שלי בורחת, אבל יעבור לה. היא ואשתי רוכבות מדי פעם, אבל לא נתפסו בחיידק". וולף מעיד על עצמו כי הוא אספן מטבעו, בעיקר בכל הקשור לאופניים. הוא נמנע מלזרוק חלקים ומאלה שאינם בשימוש הוא יוצר פסלים.

עיסוקו של וולף סביב האופניים לא מסתיים בגבולות המוזיאון. הוא משתדל לרכוב כמה שיותר ובעל עסק בשם "אופניים בעמק", במסגרתו הוא משכיר אופניים ומארגן טיולי אופניים רבי משתתפים בכל רחבי הארץ לבתי ספר וחברות שונות. בנוסף ישנם שיתופי פעולה עם פנימיות, בין השאר בנעורים בנתניה, עמותות לנוער בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים. "אופניים הם פתרון טוב לחבר'ה שקשה להם להיות רגועים", הוא מספר. "הם מוציאים אנרגיות ולומדים על כללי בטיחות, כמו גם על רכיבה במבנה מסודר עם מוביל ומאסף. כל הקטע התחרותי מדבר אליהם מאוד, לעיתים גם ברמה של להפסיק לעשן. זה עוזר להם מאוד".

על מפעל חייו הוא מספר בהתרגשות: "מוזיאון האופניים שלי הוא היחיד במזרח התיכון. אין הרבה מוזיאונים פרטיים והייתי כמעט בכולם – בארה"ב, הולנד ובצ'כיה. החלום שלי שיהיו לי את כל הסדרה של התפתחות האופניים – כרגע חסרים לי השלב השני שנקרא "משקשק העצמות", מעין בינבה עם פדל מלפנים, והשלב הרביעי – תלת אופן עם שני גלגלים גדולים ואחד קטן. לא חסרים לי הרבה זוגות, אבל חסר הרבה כסף, כי זה עולה הון. אני חוסך לזה".