לוחמת הקיקבוקסינג מנתניה שזכתה במדליית כסף במשחקי העולם

פולינה גרוסמן רשמה שרשרת הישגים מרשימה במיוחד בשנתיים האחרונות, כולל אלופת עולם ואלופת אירופה. בראיון היא מספרת על התשוקה לענף, העבודה הקשה מסביב לשעון, מחפשת ספונסר ומשתפת בחלומות הגדולים בזירה ומחוצה לה. ראיון 

הישג מרשים במיוחד בזירה הבינלאומית ללוחמת הקיקבוקס, פולינה גרוסמן מנתניה. נציגת ישראל העפילה לגמר בקטגוריית המשקל עד 70 ק"ג במשחקי העולם שנערכו לאחרונה בצ'ינגדאו, סין, וזכתה במדליית הכסף לאחר שנוצחה 2:1 על ידי קטרינה דיאז מפורטוגל, בקרב שהיה צמוד עד סופו והוכרע בסופו של דבר על חודה של נקודה.

"יכולתי להתבאס ולבכות או להישאר חזקה עד הסוף. בחרתי באופציה השנייה, לא הראיתי חולשה, נשארתי עם הראש למעלה ובירכתי את היריבה שלי. אני יודעת שנלחמתי עד הרגע האחרון", אומרת גרוסמן בראיון ל'נתניה נט'. "אני כבר עם הפנים לאליפות העולם שתיערך ב-20 לנובמבר באבו דאבי. שם אשים את הנחמדות והאופי המגונן שלי בצד, ואעשה הכל כדי להוריד את היריבות שלי מהזירה, לזכות בזהב ולהשמיע שם את ההמנון הלאומי".

ספרי על ענף הקיקבוקסינג

"אנחנו שייכים לאיגוד Wako, האיגוד העולמי לקיקבוקסינג. זה דבר מדהים, אמנות לחימה מטורפת ואטרקטיבית שנותנת הרבה ביטחון ואפשרות להוציא אגרסיות, כי מותר לך להרביץ. מגיל קטן אומרים לילדים שאסור להרים ידיים ואלימות זה לא טוב, אבל בסופו של דבר אנחנו יצורים הישרדותיים והקיקבוקסינג נותן את המקום להרגיש את העוצמות שיש בך. להיות מסוגל לתת אגרוף וכשכל הגוף עובד בצורה מטורפת, זה בונה את הביטחון".

הראשונה בעולם

פולינה גרוסמן, 26, מתגוררת בשכונת קריית השרון. היא בעולם הקיקבוקסינג רק ארבע שנים וחצי, אבל מדורגת ראשונה בעולם בקטגוריית המשקל שלה לאחר שנה וחצי נטולות הפסדים. אלופת ישראל 4 פעמים ברצף, ובין הישיגה הבולטים בשנתיים האחרונות 3 מדליות זהב בגביע אירופה, 4 מדליות זהב בגביע העולם, מדליית זהב נוספת באליפות אירופה וכאמור כעת כסף במשחקי העולם בסין, הישג עליו קיבלו היא ומאמנה האישי, רונן אדלשטיין, מגני הוקרה ממחזיק תיק הספורט בעירייה, דודו סלמה, וסגן ראש העירייה, אדיר בנימיני.

בתחילת דרכה שיחקה כדורעף בבית הספר, ולאחר מכן הייתה ספורטאית באקדמיית וינגייט בכדורעף חופים, שם פיתחה אופי של ספורטאית. לקראת הגיוס לצבא ויתרה על האופציה להיות ספורטאית מצטיינת והתגייסה ללוחמה, שם שירתה בגדוד ברדלס 277. במהלך השירות הצבאי עשתה קורס קרב מגע והתאהבתי בתחום. "לאחר שבפעם הראשונה ראיתי קרבות MMA בארגון בלאטור בארץ החלטתי שאני רוצה להיות הכי טובה בזה בעולם", אומרת מי שארבע שנים וחצי לאחר מכן תכבוש את פסגת הדירוג העולמי.

צמיחה וריפוי

חשוב לציין כי הקיקבוקס שייך לענפי הספורט שאינם אולימפיים. גרוסמן זוכה לתמיכה מבורכת מהתאחדות אילת – ההתאחדות הישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי, אך עדיין נאלצת לעבוד קשה מאוד על מנת לממן את העיסוק בספורט המאתגר. היא מאמנת אישית ב-MMA ישראל ומאמנת אגרוף תאילנדי מגילאי 4 עד בוגרים. "אני עובדת בעיקר עם אוכלוסיות מיוחדות, הסובלות מחוסר ביטחון וקשיים הסתגלותיים", היא מספרת. "פשוט כיף אוהבת לראות את הצמיחה שלהם. הם מתמודדים עם סיטואציות לא נוחות ומצליחים בהן. זה מעניק כוח רצון והם מרגישים הרבה יותר נוח להתבטא. אני רואה בזה המון ריפוי וזה מדהים".

עוד הוסיפה גרוסמן: "הגעתי לתוצאות הללו תוך כדי שעזבתי את הבית של ההורים ופרנסתי את עצמי בזמן שאני מתאמנת בין 3-4 פעמים ביום. זה כולל אימונים פונקציונליים, אימונים במכון אגרוף, אימוני כוח, אימונים עם מאמן מנטלי, מחנות אימון בחו"ל, ובנוסף טיסות, מלונות ומחייה, לצד הרבה פיזיותרפיה בגלל כל העומס של העבודה והאימונים. הצורך לממן את כל אלו גבה ממני מחיר גדול בדמות פציעות".

מה החלום שלך?

"לקחת את ה-UFC (אליפות הלחימה האולטימטיבית). אני מאמינה שעד גיל 30 אני עושה את זה. יש לי לפחות 16 יחידות אימון בשבוע, כשבין לבין אני גם מאמנת 5 שעות ביום, כך שאני כל היום על הרגליים, וזה המון זמן וכסף. אם אני רוצה UFC אני חייבת ספונסר, אחרת הגוף שלי קורס. עכשיו, כשאני עולה מדרגה לרמה הכי גבוהה בעולם, אני מבינה שאני לא יכולה להמשיך את הדרך שלי לבד ומבקשת את העזרה שלכם. עזרו לי למצוא ספונסר שיתמוך בי, כדי שאוכל לכבוש את פסגת אומנויות הלחימה הבינלאומית ובדרך להוות השראה לכל עם ישראל".

מה השאיפות מחוץ לקיקבוקסינג?

"לפתוח בית יתומים לילדים ממשפחות קשות ולהוציא אותם מהמצב הקשה דרך הספורט. אני רוצה לבנות מערכת כמו בווינגייט, לקחת ספורטאים מכל העולם, לתת להם כלים ולגרום להם להבין שאם רק יתמידו, יוכלו להשיג הכל ולשבור כל תקרת זכוכית שירצו".