עצרת משואה לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה

עצרת הזיכרון הממלכתית לשואה ולגבורה תיערך באמפיתיאטרון משואה בתל יצחק ותתמקד השנה בחשיבות העברת קולם של הניצולים לדורות הבאים

עצרת הזיכרון לשואה ולגבורה תתקיים ביום שני, 17 באפריל, בשעה 20:00, באמפיתאטרון משואה בתל יצחק.
הטקס יעמוד בסימן "מוכרחים לספר" - העברת זיכרון השואה לדורות הבאים ממקור ראשון. יישאו דברים שר הביטחון, יואב גלנט ומפקד חיל האוויר אלוף תומר בר.  ישירו בעצרת  דני רובס ועדאל קרושוב

ניצולי שואה שנבחרו להדליק את משואות הזיכרון:
● דוד סיבור, מצא מסתור בזמן המלחמה אצל שלוש משפחות נוצריות והיה מאמן נבחרת ישראל בשחיה באליפות עולם שנערכה בגרמניה.
● יואל פישר, הסתתר כילד בזהות בדויה ולאחר עלייתו לארץ היה מראשוני הטייסים בחייל האויר ומנכל חברת הנפט הלאומית.
● רחל חנן, נשלחה עם כל משפחתה לאושוויץ, שרדה את צעדת המוות, לאחר המלחמה, עלתה ארצה בעלייה בלתי לגאלית ושירתה בפלמ”ח בקרבות הנגב כחובשת.
● מרטה גורן, נצלה בזכות זוג פולנים חסידי אומות עולם., לאחר עלייתה לארץ למדה בבית ספר לאחיות, עבדה כאחות ראשית בבית חולים ולאחר מכן לימדה בבית ספר לאחיות.
● יהודית שוש, נשלחה למחנה עבודה שרדה את עבודות הפרך והרעב לאחר עלייתה לארץ עבדה כגננת.
● דב לנדאו, ניצול אושוויץ, עם הגיעו לארץ ישראל התגייס לארגון 'ההגנה', לחם בגוש עציון ובאיזור ירושלים. נפל בשבי ונשלח לכלא ירדני, שוחרר לאחר 11 חודשי שבי. 

את משואת התקומה יעלה אלוף מיל אליעזר שקדי. 
"אנחנו חיים ברגע היסטורי שבו אנחנו נפרדים מאחרוני ניצולי השואה ונערכים להעברת קולם לדורות הבאים אומרת איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה. זו משימה היסטורית, ווזוהי המשמרת שלנו – זו האחריות של דור המעבר, של הדור שלנו שאחז בידיהם של הניצולים והבטיח להמשיך לספר. אנחנו במכון משואה מספרים את סיפור החורבן ולצידו גם הפרשה המופלאה של התארגנות הניצולים למחרת השואה. את ההתגייסות להקמת עולם יש מאין והן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. מהם אנו למדים על כוחה של סולידריות בימי מבחן ועל תעצומות הנפש שאפשרו להם לצאת מהשבר הנורא ולבנות חיים מלאי משמעות" . 

בנושא זה תפתח במכון משואה בערב יום השואה תשפ"ג תערוכה חדשה- "שנת האפס- 1946-1944- ההתארגנות העצמית של הניצולים למחרת השחרור. התערוכה "שנת האפס" מתבוננת בשנה הראשונה, "הארוכה", של השחרור – מראשית 1944, עם שחרור החלקים המזרחיים של אירופה על ידי הצבא האדום, ועד שלהי 1946.
התערוכה מתמקדת בכוחות הנפש וביוזמות שאפשרו לניצולים להתחיל את חייהם מחדש, ומאירה את התפקיד המרכזי שמילאו הצעירים, חברי תנועות הנוער הציוניות, שבן-לילה הפכו למנהיגים, וידעו להוביל אחריהם את ציבור הניצולים להתחלה חדשה. זה הוא פרק שלמרות חשיבותו ההיסטורית והחינוכית – הציבור הישראלי טרם נחשף אליו כיאות.מ