רקדניות מאבן יהודה ישתתפו בבוקר פלמנקו במרכז סוזן דלל

רקדניות מסטודיו לפלמנקו באבן יהודה ישתתפו ב"בוקר פלמנקו", בפסטיבל ימי פלמנקו - 23-25 במרץ בסוזן לדלל

אלינור דרוקר, מנהלת ומייסדת סטודיו "אליברה" באבן יהודה תופיע עם רקדניות מהסטודיו במסגרת בוקר פלמנקו, גם עלמה בת זקן ביתה ה-16, התלמידה הצעירה ביותר בסטודיו תשתתף לצד נשים ונערות במגוון גילאים.
במסגרת הפסטיבל תתקיים חשיפה של יצירת מחול של הסטודיו שנקראת "בתלם", אשר מספרת את את הסיפור של מי שבחרה אחרת, מי שבחרה ללכת אחרי הלב, באומץ, בנחישות, בהקשבה ובדרך שנכונה לה.
כל אחת מהנשים הרוקדות ביצירה נמצאת בגיל אחר, בפוזיציה אחרת, בצומת אחרת ונדרשות לה בחירות שונות אבל כולן מביאות לבמה את הבחירות הנכונות להן, את הרגעים בהן בחרו לעשות את הדברים בהקשבה לעצמן מתוך ההבנה שרק בנו הכוח לבחור נכון ולחבק את עצמנו בביטחון.
לכל אחת מהנשים סיפור משלה:

ענבל לפיד, בת 23, סטודנטית לתקשורת, רקדנית ומורה למחול . "היצירה "בתלם" מאפשרת לי להביע את עצמי ואת התשוקה הענקית שלי לריקוד, להבין שלא הכל תמיד צריך להיות כמו שמכתיבים ויש אין סוף דרכים בהן אפשר לבחור בהתאם ללב שלי ולדברים שמרגישים לי נכונים בלי להתייחס למה שהחברה מכתיבה ."

שימרית להט, בת 45, בעלת רשת של לפילאטיס מכשירים. "תמיד בחרתי בדרך שונה, אני מתחברת ליצירה הזו כי היא מאפשרת לי לבטא את כל הצדדים שבתוכי, לעולם לא הייתי מחליפה את החוויות שצברתי שעיצבו אותי לבחור בעצמי."

הדס יצחק, בת 45 דוקטור בתחום הביוטכנולוגיה, חוקרת ויזמית. "היצירה מתכתבת אצלי עם החיפוש והחקירה התמידית אחרי משהו חדש ומרתק וקושרת בין האהבה לרקוד שהחלה בילדות ומלווה אותי בחיי והאומץ להופיע ולהיחשף בגיל מבוגר."

שיר קוילר, גרפיקאית ועורכת וידיאו בת 21 "היצירה עזרה לי לגלות על עצמי עוד יכולות ולהגיע למקומות חדשים, אני מרגישה חלק מאנסמבל של נשים מגוונות שמעבירות ביחד מסר חשוב כנשים וגם כל אחת על עצמה, יש תחושה שעם בניית הריקוד אנחנו גם בונות את עצמנו. אני מרגישה שאני תמיד מנסה לעשות את המשהו המעבר, המיוחד, הצבעוני, שיבטא את מה שאני מרגישה והיצירה נותנת לי בידיוק את המקום הזה."

עלמה בן זקן בת 15, "רקדנית מהבטן, למרות שכל החיים גדלתי בסטודיו של אמא והופעתי איתה מגיל 4 את הבחירה האישית שלי עשיתי לא כמצופה ממני והלכתי ללמוד בבית ספר לאומנויות תלמה ילין אומנות חזותית, הבחירה ללכת בדרך שלי היתה מתוך החינוך שגדלתי בו לבחור את הדרך הנכונה לי. הריקוד תמיד חלק חזק ומשמעותי בחיי הוא גם זה שעיצב לי את האישיות ואפשר לי את האומץ והביטחון לבחור בהגשמת חלום נוסף שם אני מתחברת לנושא היצירה שאני נושמת וחייה דרכה"

תום הררי, בת 15, ההורים שלי מורים לקפוארה, ותמיד הייתי בבית אומנותי. גדלתי בסטודיו אליברה, אני שם מגיל שלוש. במהלך השנים היו לי כמה הפסקות, אבל אליברה (שהוא הבית) תמיד משך אותי חזרה. נכנסתי ליצירה בלי ידיעה מה יקרה. נכנסתי לקבוצת נשים חזקה, עם המון נשים מיוחדות. שמחה על ההחלטה שלי."

אמר גרוטו בת 29, דוקטורנטית לביוטכנולוגיה ומורה לפלמנקו. "הבחירה במחול היא מבחינתי לא ללכת בתלם, יציאה ממסלול החיים הברור של צבא, לימודים, קריירה... השילוב של התנועה בחיי, הוא מה שגורם לי להרגיש שלמה. העבודה על היצירה מרגשת אותי ומאפשרת לי מקום להרגיש ולהביע את עצמי כמו שאני מבלי להתחשב ברעשי הסביבה."

גאיה שרון בת 18 בשנת שירות. "מהרגע שנולדנו יש לנו מסלול חיים מובנה, המצופה מאיתנו, גן, בית ספר, צבא, לימודים, טיול, חתונה וכו’. וגם בתוך מסלול החיים הזה יש ציפיות ודרישות מאיתנו, להיות כמו כולם ולעמוד במצופה מאיתנו, ועם זאת גם מצופה מאיתנו להיות מיוחדים ולפתח אופי משל עצמינו, כשמצאתי את עצמי לא הולכת בתלם, האופי והייחודיות שבי יצאו החוצה, זה מעשה אמיץ שמוציא מכל אחד ואחת את האמת שבה."