בקשה לעבוד עם תלמידים נדחתה בשל עבר אלים

בית משפט השלום בנתניה קבע כי המבקש, שהורשע בעבר במספר עבירות אלימות כלפי בת זוג וקטינים, לא הצליח להוכיח שאינו מהווה סיכון לילדים ולחסרי ישע 

ועדת המומחים הפועלת בבית משפט השלום בנתניה דחתה בקשה של גבר יליד 1953 לקבל פטור מאיסור עיסוק בעבודה עם ילדים וחסרי ישע, לאחר שהורשע בעבר בעבירות אלימות כלפי בת זוגו וקטינים.

ההחלטה ניתנה על ידי יו"ר הוועדה, השופט גיא אבנון, יחד עם חברות הוועדה תמר עשת־סבג ונילי כהן רוכברגר. הבקשה הוגשה מכוח החוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע.

המבקש ביקש לאפשר לו לעבוד כמורה וככתומך הוראה בבית ספר לתלמידים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. לטענתו, העבירה המרכזית שבגינה הורשע בשנת 2019 הייתה אירוע חד־פעמי כלפי בת זוג בגירה ולא כלפי קטינים או חסרי ישע. הוא ציין כי עבר הליך טיפולי למניעת אלימות במשפחה, הביע חרטה על מעשיו וטען כי אינו מהווה סכנה לילדים.

לבקשה צורף גם מכתב המלצה ממנהל בית הספר שבו עבד בעבר כתומך הוראה, שבו צוין כי מילא את תפקידו במסירות, באחריות ובמקצועיות, וכי לא התקבלו נגדו תלונות במהלך עבודתו.

עם זאת, מבדיקת הוועדה עלה כי למבקש שלוש הרשעות פליליות בעבירות אלימות ואיומים בין השנים 2010 ל־2023. בין היתר הורשע בשנת 2017 בעבירות תקיפה כלפי קטין חסר ישע ובשנת 2023 בעבירות אלימות, איומים והיזק לרכוש כלפי בת זוגו.

במהלך הדיון בפני הוועדה העיד המבקש כי השתתף בהליך טיפולי במרכז "בית נועם" וכי הוא נמצא כיום במקום אחר מבחינה אישית. הוא אף ציין כי לאחר שעבר אירוע מוחי, אינו מסוגל לעבוד במקצוע אחר מלבד בתחום החינוך המיוחד.

עם זאת, במהלך החקירה התברר כי המבקש לא ציין בבקשתו שתי הרשעות קודמות, ובהן גם הרשעה בעבירות אלימות כלפי קטינים. חברי הוועדה ציינו כי המבקש התקשה להתמודד עם שאלות בנושא ואף הכחיש חלק מהמעשים שיוחסו לו.

בהחלטתם הדגישו חברי הוועדה כי על פי החוק ניתן להעניק פטור מאיסור העיסוק רק אם השתכנעו שהמבקש אינו מהווה סיכון לילדים או לחסרי ישע. במקרה זה נקבע כי תנאי זה לא התקיים.

עוד צוין בהחלטה כי המבקש הורשע במספר עבירות אלימות לאורך השנים, חלקן בנוכחות ילדים, וכי דפוס ההתנהגות החוזר מעורר חשש משמעותי. בנוסף ציינה הוועדה כי ההליך הטיפולי שעבר התמקד באלימות כלפי בת זוג ואינו נותן מענה מספק למסוכנות אפשרית כלפי ילדים.

חברי הוועדה הדגישו גם כי המבקש הציג בבקשתו תמונה חלקית בלבד של עברו הפלילי, דבר שפגע באמינות טענותיו.

בסיכום קבעה הוועדה כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח שאינו מסוכן לילדים או לחסרי ישע, ולכן בקשתו לפטור מאיסור העיסוק נדחתה.