ד"ר סנצקי כותב על הפרעות קשב, ריכוז ו- ADHD

הפרעת קשב, ריכוז ופעילות יתר (ADHD- ATTENTION DEFICIT HYPERACTIVITY DISORDER) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שתסמיניה העיקריים הם קשיי קשב וריכוז, פעילות יתר ואימפולסיביות. 

על מנת להגדירה אין צורך שכל המרכיבים יופיעו וקיימת שונות רבה בין הלוקים בה.

קיימים קריטריונים מדויקים שחייבים להתקיים על מנת לאבחן את התסמונת ולמרבה הצער חלק מהילדים מאובחנים למרות שאינם עונים על ההגדרות הנדרשות. התסמונת משפחתית, נפוצה יותר אצל בנים מאשר בנות והשכיחות משתנה באזורים שונים אך נעה סביב 10%.

התסמונת מופיעה בד"כ בשנים הראשונות לחיים אך ביטוייה ישתנו במהלך החיים. הלוקים ב-ADHD עלולים לסבול מקשיים בלמידה, הפרעות התנהגות, קשיים רגשיים ובשילוב חברתי.

מעבודות מחקר אשר עקבו לאורך שנים אחר ילדים שאובנו בגיל צעיר מסתבר שעיקר הקשיים בעתיד יהיו ביציבות תעסוקתית, בחיים הבין-אישיים, בתחום הרגשי יחד עם קשיים אקדמיים.

תפקידו של איש המקצוע המאבחן (נוירולוג-ילדים, מומחה להתפתחות הילד, פסיכיאטר או רופא הילדים) הוא לבצע אבחנה מבדלת מדויקת על מנת לברר את הסיבות להפרעה משום שקיימות סיבות מגוונות להופעת לקות ביכולת הקשב, הריכוז ואימפולסיביות.

כך למשל אין דומה נער בן 15 שלראשונה מתלונן על קשיים לילד עם תלונות של צוות הגן. על האבחנה להיעשות בזהירות על מנת לא ליפול בפח ולהחמיץ בעיה רפואית טהורה וכאן תפקידו של הרופא.

בקרב הציבור ישנו בלבול באשר לדרך שבה יש לנקוט לצורך האבחנה. ישנן בדיקות זמינות וזולות, כמו בדיקות ממוחשבות שתועלתן מוגבלת ומצומצמת ועל פיהן בלבד אין לבצע את האבחנה. מאידך הבדיקות הרציניות יקרות וקשות להשגה (אבחון פסיכו-דידקטי למשל) ולכן קיימת הנטייה לפנות לבדיקות הזמינות שתועלתן כאמור שולית.

בדר"כ רצוי שהרופא יקבל דיווחים (שאלונים) מהצוות המטפל ומהמשפחה משום שחשוב לבדוק כיצד הילד מתפקד משך היום במסגרות השונות ובבית ולאו דווקא כיצד יתנהג בחדר הרופא, מקום שחף מגירויים מסיחים אשר קיימים בכיתה למשל. הטיפול ב-ADHD מורכב ומשולב וכרוך בשיתוף פעולה הדוק בין ההורים למסגרת החינוכית והרופא ויש צורך במענה לקשיים השונים כמו קשיי הלמידה הנלווים, הקשיים הרגשיים כמו התפרצויות הזעם בכיתה ובבית, בעיות הקשב והריכוז והקושי בהסתגלות החברתית.

יש לזכור שטיפול תרופתי בבעיית הקשב והריכוז הוא פן אחד של הטיפול וללא שילוב של טיפולים רגשיים, סיוע והקלות ובלימודים והדרכת הורים הטיפול התרופתי לא יועיל.

הכותב: ד"ר יהודה סנצקי - מומחה לרפואת ילדים, לנוירולוגית-ילדים ולהתפתחות הילד.

רופא בכיר במכון לנוירולוגיה ולהתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל. תושב רמת פולג.