השפעת החברה על ההשמנה

השמנה מהווה אחת מהמחלות השכיחות ביותר של השנים האחרונות. למרות המודעות העצומה לנושא, עדיין מדובר במגיפה לא פשוטה כלל ועיקר ומחפשים בכל עת דרכים יצירתיות להתמודד עימה

להשמנה יש השלכות רבות בהיבטים: כלכליים, בריאותיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ועוד. בנוסף, היא פוגעת רבות באיכות החיים של האדם וניתן אף לומר שלעבור חיים שלמים כאדם כבד משקל אינה נעימה כלל.

השפעת החברה על ההשמנה | אילוסטרציה: fotolia

המעניין הנו שהשמנה הנה גם דבר 'מידבק' ועוברת בין אנשים ("ממש כמו נגיף") זו המסקנה המהפכנית של חוקרים אמריקאים, שעקבו במשך עשרות שנים אחר מגמות ההשמנה וההרזיה בקרב יותר מ- 12 אלף אנשים.

במחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי 'ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין' התברר כי סיכוייו של אדם להפוך לשמן עלו משמעותית כאשר אחד החברים שלו השמין גם הוא. אצל חברים של אדם הסובל מהשמנת יתר, קובעים החוקרים, יש עליה של 57% בסיכון להפוך לשמנים בעצמם בתוך 4-2 שנים. אצל אנשים שלהם יש חבר שמן מאותו המין יש אפילו עלייה של 71% בסיכון לפתח השמנת יתר.
המחקר מגלה עוד כי אין משמעות לריחוק הגיאוגרפי בין האדם שהשמין לחבריו. חבריו של מי שמשקלו עלה השמינו בעצמם גם כאשר היו במרחק של מאות קילומטרים ממנו. החוקרים טוענים כי אפקט דומה נרשם גם במקרים שבהם חבר או בן משפחה רזה פתאום, אולם היות שהעולם המערבי נמצא בעיצומה של מגפת השמנה, רוב הנבדקים העלו במשקלם ולא רזו. ההסבר לתופעה אינו ברור. אפשרות אחת היא שחברים משפיעים זה על תפיסת ההשמנה של חברו. לטענת החוקרים, חברות עם אנשים שמנים משפיעה על הדרך שבה האדם תופס מהו המשקל התקין עבורו. "כאשר חבר טוב משמין לפתע, השמנת יתר לא נראית כל כך רע", הסבירה אחת החוקרות.

השפעה חברתית שקשורה בהרגלי תזונה

במציאות הישראלית לא חסרות דוגמאות להשפעה חברתית שקשורה בהרגלי תזונה. "חדרי האוכל הגדולים בצבא, במשטרה ובקיבוץ יכולים להכתיב את התפריט ואת הרגלי התזונה, וכך גם משפיעים על ההשמנה של החברים שאוכלים בהם", אומרת התזונאית אירית פורז, לדבריה, "אפשר לראות ילדי קיבוץ וילדי מעון שלומדים לאכול את מה שאוכלת הקבוצה וגם איך לאכול - מהר או לאט, מנות גדולות או קטנות, האם לאכול מסביב לשולחן או בצורה אחרת. כל ההרגלים האלה מושפעים חברתית".
ההסבר לתופעה הינו ככל הנראה "הדבקה חברתית" כאשר בכל האמור בהשמנה, כמו גם בתופעות אחרות, מעורבים, כאמור, תהליכים שאינם מודעים "עד הסוף" "תת הכרתיים" הקשורים בצורך הבסיסי של בני האדם להזדהות עם אחרים, כמו גם נטייתם הטבעית כמעט אוטומטית להשוות עצמם לאנשים אחרים\ בעיקר אלה המשמעותיים עבורם והמהווים קבוצת התייחסות.
היות והדבקה חברתית, שהינה חלק מתופעה פסיכולוגית רחבה המכונה "הדבקה רגשית", נודעת חשיבות גם ברמה הפסיכו אבולוציונית. להדבקה הרגשית/חברתית תפקיד המביא תועלת לאדם בקבוצה – מאפשרת הסתגלות טובה יותר בקבוצה,והיא מנגנון עוצמתי. מכיוון שכך חשוב לנקוט משנה זהירות ב"שימוש מודע" או "ניצולה" גם למטרות חיוביות כגון: "ירידה במשקל", על מנת למנוע מצבים קיצוניים בכיוון השני. בדומה ל"השמנת יתר" גם תסמינים אנורקטיים ידועים כמדבקים.
ישנה השפעה רבה לסביבה החברתית על העלייה במשקל. וחוקרים בתחום אף הופתעו מהתוצאות כיוון שעד היום התייחסו לרוב לחולה הבודד ולגורמים הביולוגיים והפסיכולוגיים המשפיעים על הרגלי חייו, כולל על הרגלי האכילה והפעילות הגופנית, ולא נתנו את הדעת לסביבה החברתית. אבל מבט לאחור על התרבות האנושית יגלה מיד כי בתקופות שונות היו קריטריונים שונים לאידיאל היופי. לכן כלל לא מפתיע כי לחברים ולמשפחה יש השפעה על האדם, שהוא ביסודו יצור חברתי ויתקשה מאוד להתקיים ללא משוב של הסביבה.
נציין ונאמר בראשית המאה ה- 21 חצה המין האנושי לראשונה בתולדותיו את קו השפע. בפעם הראשונה עלה מספר השמנים בעולם על מספר הרעבים. אנו בעיצומה של מגפת השמנה, וככל שיש לנו יותר חברים שמנים, אנו מרגישים יותר נוח עם השומנים שלנו, והמוטיבציה לרדת במשקל פוחתת. המסקנה: ככל שירבה מספר השמנים, כך יקשה להתמודד עם ההשמנה ועם תוצאותיה.

אפשר לנצל את ההשפעה של החברה לכיוון של ירידה במשקל

המחקר המדגיש את ההשפעה החברתית על הנטייה להשמין חייב ללמד גם את ההפך: אפשר לנצל את ההשפעה של החברה לכיוון של ירידה במשקל ושל מניעת השמנה - במיוחד אצל צעירים שטרם השמינו ושעליהם ההשפעה של האופנות ושל המקובל בחברה חזקה במיוחד.
במציאות הישראלית לא חסרות דוגמאות להשפעה חברתית שקשורה בהרגלי תזונה. "חדרי האוכל הגדולים בצבא, במשטרה ובקיבוץ יכולים להכתיב את התפריט ואת הרגלי התזונה, וכך גם משפיעים על ההשמנה של החברים שאוכלים בהם", אומרת התזונאית אירית פורז, לדבריה, "אפשר לראות ילדי קיבוץ וילדי מעון שלומדים לאכול את מה שאוכלת הקבוצה וגם איך לאכול - מהר או לאט, מנות גדולות או קטנות, האם לאכול מסביב לשולחן או בצורה אחרת. כל ההרגלים האלה מושפעים חברתית".

הוציא לאור את האנציקלופדיה: "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", ויחד עם פרופסור דרור שגיא הוציא לאור את הספר: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח"

בלוגים נוספים שכתב ד"ר איתי זיו

כלים יישומיים לטיפול בילדים ומתבגרים כבדי משקל

הבדלים בין נשים וגברים בכושר ההתמדה באימון

ריצה עד איזה גיל מומלץ? 

ליצירת קשר: לחץ'צי כאן