פרסומת באנר עליון עיריית נתניה דף הבית
ד"ר לוינגר  ראיון פתיחת שנה עם ראש מינהל חינוך בנתניה  ד"ר לוינגר

טובה דולב, ראש מינהל חינוך בעיריית נתניה, מקדישה את כל כולה למאבק בקורונה – אם במאמצים שנדרשו לתפעול המסגרות חרף הדבקה המונית ואם במתן מענה להורים דואגים בשעות הקטנות של הלילה. בין לבין היא מתייחסת להישגי המערכת. רגע לאחר שהכל נסגר, שיחה פתוחה עם אשת החינוך מספר 1

טובה דולב הכינה את עצמה ואת צוותי הלימוד לקראת השלכות נגיף הקורונה הרבה לפני הסגר אליו נכנסה ישראל רשמית ביום שישי האחרון. כמעט כל הורה לילדים בנתניה יודע שמדובר בעניין פורמלי, שכן רבים מהגנים ובתי הספר בעיר הושבתו חלקית או אפילו נסגרו קודם לכן עקב שרשרת ההדבקות הבלתי נגמרת. למרות זאת, ראש מינהל חינוך בעיריית נתניה היא האחרונה שתאמר נואש. בראיון נרחב ל"נתניה נט" היא מספרת על הפעילות היומיומית הסיזיפית במסגרת המאבק לשמור על ההנחיות ועל בריאותם של עובדיה, על מהפכת הזום, הזמינות מסביב לשעון וגם על החששות מחוסר המשמעת הקולקטיבי, שמפריע לראות את סופה של אחת התקופות המאתגרות ביותר של מערכת החינוך ובכלל.

"מערכת החינוך נפגעה גם מבלי שיכריזו על סגר. היו המון הדבקות, כל יום נסגרו גנים, מורים וגננות נכנסו לבידוד ולא היה מי שימלא את מקומם, ובימים האחרונים שלפני הסגר ביצענו כל מיני פעולות "אקרובטיות" כדי לנסות ולהציל מה שאפשר כדי שהגנים ובתי הספר יפעלו", פותחת דולב. "אני באמת חושבת שלמרות האתגרים המורכבים, התקופה הזו היא שעתה היפה של מערכת החינוך. ראינו את ההתגייסות והנוכחות של הצוותים לאורך כל שעות היממה וכן את המחוייבות והדאגה שלהם לתלמידים.

אנשים בנתניה - ראיון פתיחת שנה עם ראש מינהל חינוך בנתניה

עם ראש העיר פיירברג איכר ושר החינוך גלנט 

אין לי ספק שתלונות רבות על סגירת המסגרות הגיעו ישירות אל שולחנך.

"זה נכון ולגיטימי, אבל השאלה איך אתה מקבל את זה. אני תמיד עונה בצורה יפה ומבינה גם את ההורים. אם הגן לא נפתח והם עובדים, מה יעשו עם הילד? זו מכה גדולה לכולנו, כל אחד בתחומו נפגע וכמו שאני אומרת - כשיורד גשם, כולם נרטבים. באופן כללי יודעים להעריך את עבודתנו כמו למשל במפגש זום להרמת כוסית עם ועד ההורים העירוני, מישהי שם אמרה שהיא לא מאמינה איך היא מסמסת ב-1 בלילה ואני עונה. אין לי בעיה עם זה, להיפך. בתקופה כזו חשוב מאד שאהיה זמינה".

אתגר הזום

דולב עצמה נאלצה להיכנס לבידוד, כמו גם אנשי לשכתה וחלק מהצוות החינוכי, לאחר שבאו במגע עם חולה מאומת. לאחר תחקיר בנושא והעובדה ששהתה ליד החולה עם מסכה לדקות ספורות, שוחררה דולב מהבידוד כעבור יומיים, נבדקה ויצאה שלילית. "כבר פעמיים לקחתי על עצמי את האחריות לבצע בדיקה", היא מסכמת. "אין מה לעשות, אני נחשפת להרבה אנשים".

אחד הפתרונות המדוברים, שגם זכה ללא מעט ביקורת על מידת האפקטיביות שלו, הוא הלימוד מרחוק באמצעות הזום. דולב לא מסכימה ומספרת על דברים נהדרים שהביא עמו הזום, דוגמת הלימוד בחינוך המיוחד או ילדים עם לקויות למידה שנמצאים בכיתה עם מבוגר אחראי שמתווך עבורם את החומר, בעוד המורה מלמד מרחוק. "יש כאלה שהזום מתאים להם יותר ומדהים לראות את זה", היא מספרת. "אין הפרעות מסביב והילד יושב בחדר לבד מול המחשב ומתרכז רק בשיעור. האחיינית שלי, למשל, סידרה לעצמה יופי של פינה עם כל הספרים והמחברות. היא מתלבשת ומתארגנת ממש כאילו היא הולכת לכיתה ומהבוקר לומדת בהנאה רבה בזום, ומדובר בתלמידת כיתה ה'. צריך לזכור שמדובר באמצעי חדש שאף אחד לא למד באוניברסיטה, אבל כולם למדו ושכללו אותו תוך כדי תנועה".

הטענה העיקרית היא שאחרי בדיקת הנוכחות כל אחד יכול לכבות את המסך ובעצם לעשות ככל העולה על רוחו.

"אני תמיד מעדיפה לראות את הדברים החיוביים - חסכון בזמן, הישיבות ממוקדות ואין ברברת, כך שמספיקים הרבה יותר. מצד שני, תמיד יהיה מי שיסמס מתחת לשולחן או יפריע לשיעור וידבר עם החבר שלו. כל מה שקורה בזום, יכול לקרות גם בכיתה".
כחלק מהשלכות הקורונה, נערך מיפוי של התלמידים הזקוקים למחשב ביתי ובמסגרת 'קול קורא' תקבל העירייה סכום של עשרה מיליון שקלים עבור מחשבים ותשתיות. ראש העיר הנחתה את מינהל החינוך שלא יישאר תלמיד בנתניה ללא מחשב. 2,400 מחשבים הוזמנו להשאלה לבתים, כמו גם 250 טלפונים בעלות של 200 שקלים למכשיר, הוזמנו למגזר החרדי כדי שיוכלו להשתתף בשיעורי הזום. זאת ועוד, השנה החלה תכנית העונה לשם "חוסן בחינוך", במטרה להקנות לצוותים החינוכיים ולתלמידים - מטרום חובה ועד תיכון - כלים פסיכו-חינוכיים על מנת שיידעו להתמודד עם מצבי לחץ ויפתחו תחושת חוסן אישי בין התלמיד למורה וכן ברמה הבית ספרית בכלל. "בסופו של דבר מערכת החינוך מחוללת כעת שינוי דרמטי ועל כל אחד להיות אחראי ושותף לו", אומרת דולב.

חינוך בעורקים

טובה דולב, אם לשלושה בנים וסבתא לשני נכדים, תשלים באוקטובר הקרוב עשר שנים בתפקידה הנוכחי. עם קבלת התפקיד עברה להתגורר בשכונת עיר ימים בנתניה. בעברה הייתה מורה ללשון ומתמטיקה, ניהלה בתי ספר בתל אביב והרצליה והקימה את בית הספר לאמנויות בשכונת דורה. עוד שימשה במשך תקופה ארוכה כמנהלת אגף החינוך בעיריית חולון. "אני היחידה בארץ שהייתה במקביל מנהלת אגף ומפקחת מטעם משרד החינוך", היא מתגאה. אשר למדד הבגרויות בנתניה, מודה דולב שהשנה אין עלייה משמעותית, אך מוסיפה כי שנכנסה לתפקידה לפני עשור היו בעיר 58% זכאות לבגרות בלבד, בעוד היום הנתון הרשמי עומד על 79.4%, נתון מרשים לכל הדיעות שהינו לדבריה תוצאה של הקצאת משאבים רבים מצד ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, שהציבה את החינוך בסדר עדיפות עליון, מה שמאפשר לה לחלום ולנו – להגשים. 

אנשים בנתניה - ראיון פתיחת שנה עם ראש מינהל חינוך בנתניה

עם הנכדים. דולב. 

כאשת חינוך ותיקה, לדעתך משבר הקורונה יוביל לעלייה בביקוש ללמוד הוראה או עלול לגרום לפרישה של מורים רבים?

"אני לא חושבת שזה יוביל לפרישה. חינוך זה משהו שאו שיש לך או שלא. מי שזה בנפשו ואוהב את התחום לא יוותר בשום פנים ואופן. אני כל כולי חיה ונושמת חינוך מהיום שנולדתי, ובכל פעם ממציאה עצמי בתפקיד אחר. אני מקבלת הצעות לתפקידים אחרים, אבל אף פעם לא אוותר על החינוך. זה בעורקים שלי".

דור העתיד ייראה אחרת בגלל משבר הקורונה?

"החשש שלי הוא רק מהמצבים הרגשיים של הילדים. בידוד חברתי עלול לגרום לבעיות רגשיות-נפשיות וצריכים לשים לב לזה, מה גם שהקטנים יותר רואים אותנו כל הזמן עם מסכות וזה מוזר נורא. לימודים? אין מה לדאוג. במצב תקין הילדים משלימים הכל צ'יק צ'ק".

מה דעתך על האיום של ארגון המורים בהשבתה של פתיחת שנת הלימודים בתקופה קשה כל כך?

"בעיניי זה לא לגיטימי. אם כל ארגון פה יעסוק באיומים המדינה כולה תושבת, וכדי שהיא תפעל הילדים צריכים להיות במסגרות חינוכיות".

לסיום, לצד הגישה האופטימית, קצפה של דולב יוצא בעיקר בכל הנוגע להפרת ההנחיות של משרד הבריאות. "גם ככה המצב לא פשוט, כי אם אחרי שבועיים של לימודים סוגרים את המערכת, מה לדעתך יקרה בהמשך? כנראה שנהיה בגל שלישי ורביעי", היא מסכמת בעצב. "לצערי אנחנו עם לא ממושמע שמחפש תחבולות. אנשים מקיימים אירועים גדולים כמו חתונות כשאין אישור, זה נורא. בוא תסתובב בקניון ותראה צעירים מסתובבים כאילו יש להם פצע בסנטר עם מסכה עליו, ובזה זה נגמר. אם אני תופסת אצלי במינהל מישהו בלי מסכה, אני מעירה לו. הם מבוהלים ומנסים לחייך אלי, אבל אני לא צוחקת ומודיעה חגיגית שבפעם הבאה הוא או היא פשוט יילכו הבייתה. אני לא יכולה לחלק קנסות, אבל יש לי אחריות לשמור על הבריאות של העובדים שלי

מסר אופטימי לשנה החדשה?

"בהחלט. מרגש אותי מאוד לראות את הסולידריות החברתית שלנו - מההתגייסות של מערכת החינוך ועד הגינוי מקיר לקיר של האונס הנורא באילת. בכל מקום הציבור רוצה להשמיע את קולו למען האחר. זה יפה וכיף להיות חלק מזה”