יוני שטבון לא ישכח לעולם כיצד זינק חברו ומפקדו רועי קליין על רימון יד והקריב את חייו כדי להציל את חיי חייליו "אי אפשר לתאר במילים קשר עם חייל שנהרג והייתה לך איתו ברית אחים בשדה הקרב. לפעמים זה אפילו יותר מבן משפחה" הוא אומר

רועי קליין ז"ל עם יוני שטבון

 

סא"ל (במיל') וח"כ לשעבר ממפלגת הבית היהודי, יוני שטבון, שהכריז לפני כשלושה חודשים על כוונתו להתמודד לראשות עיריית נתניה, כואב עד היום את האובדן של חברו ומפקדו, רס"ן רועי קליין ז"ל.

קליין נפל ב-26 ביולי 2006 בעת שזינק על רימון יד במהלך קרב בעיירה בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה. "הקשר שלי ושל רועי מתחיל ומסתיים באותה נקודה בבינת ג'בייל שבלבנון", מספר שטבון בשיחה עם 'נתניה נט'. "בחודש מאי בשנת 2000 הייתי סמל צוות צעיר באגוז וקליין היה קצין צעיר שפיקד על פלוגת ההכשרות. קיבלנו משימה לשים מארב לחיזבאללה ליד בינת ג'בייל. תוך כדי מערב, כשאנחנו בעומק השיחים, החליטה ישראל לסגת מידית מלבנון. מצאנו עצמנו 12 לוחמים בשטח כשאש נורתה מכל הכיוונים ואי אפשר להוציא אותנו. רועי ישב בחפ"ק במוצב, שמע את כל האלופים בקשר ולא אשכח איך לפתע הוא צרח לתוך המכשיר: "לא מעניין אותי כלום, מנחיתים להם מסוק עכשיו!". תוך עשר דקות, למרות שזה היה מסוכן ולא הגיוני, נחת מסוק בלב השטח והוציא אותנו מלבנון. כבר אז בלטה הנחישות שלו".

שש שנים אחרי הגיע אותו אירוע טראגי בו נפל קליין, עת היה סגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. "לאורך כל השירות הצבאי היינו באותן יחידות ורועי תמיד היה דרגה מעלי והמפקד שלי", אומר שטבון. במטע הזיתים בבינת ג'בייל הייתי זה שנכנס לשטח כדי להוציא את גופתו ולהביא אותה לקבורה בישראל. סוג של מעגל שנפתח ולא בדיוק נסגר".

מה אתה זוכר מהאירוע?

"היו הרבה רימונים ואש מכל הכיוונים. רועי זיהה שרימון נזרק למרכז הכוח ובהחלטה של מאית שנייה צעק 'שמע ישראל', זינק על הרימון, ספג את הפיצוץ לתוך הגוף שלו והציל את חבריו. לא הרבה יודעים, אבל הוא לא נהרג מיד ומתוך אחריות דיווח לפיקוד על מנת שיבואו להחליף אותו. הוא ממש אמר בקשר - קליין מת, קליין מת".

רועי קליין

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הגיע שטבון למלון פארק בנתניה וסיפר לכ-150 איש על קורותיו באותה מלחמה. שטבון מקפיד לשמור על קשר עם משפחת קליין, ולא רק איתה לצערי איבדתי לא מעט חיילים ומפקדים ובנוסף במסגרת תפקידי הציבורי בנתניה אני מבקר אצל משפחות שכולות", הוא אומר. "מצד אחד קל לנתק קשר כי זה לא תמיד נעים, אבל האתגר האמיתי ומחייב המציאות הוא לשמור עליו. אי אפשר לתאר במילים קשר עם חייל שנהרג והייתה לך איתו ברית אחים בשדה הקרב. אתה מאבד חבר שלפני רגע ישבת איתו באוהל, דיברתם על כל העולם וידעתם שברגע האמת במלחמה תשמרו זה על זה. לפעמים זה אפילו יותר מבן משפחה".

"מאוד קשה לספר ולחזור לכל הפרטים, אדם שהיה שני ס"מ ממני נופל ואני לא מבין למה אני חי והוא לא, אבל זה נותן לך את הכוח לספר את סיפור הנופלים", מסכם שטבון. "אני בהחלט רואה חובה מוסרית בכך שהזיכרון של דמותו של קליין ימשיך קדימה ולא ייעצר" .

רב סרן רועי קליין ז"ל גדל ברעננה והתגייס לצה"ל בשנת 1993. התנדב לצנחנים והתקבל לפלוגת העורב החטיבתית. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. במהלך המסלול הוקמה יחידת אגוז והצוות בו שירת הועבר אליה. בהמשך השלים קורס קציני חי"ר ושימש כמפקד צוות ביחידה. לאחר השחרור למד בבית המדרש לבוגרי צבא באלי והמשיך ללימודים אקדמיים באריאל. בהמשך שב לשירות קבע כמפקד פלוגה באגוז. בשנת 2001 קיבל צל"ש מאלוף פיקוד מרכז על תפקודו במארב ליד שכם שבו הרג כוח שבפיקודו חמישה מחבלים פלסטינים. לאחר כן מונה לסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. כאמור, במסגרת תפקיד זה נהרג ב-26 ביולי 2006 בקרב בבינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, לאחר שזינק על רימון יד והציל את חיי חייליו. בעקבות מעשהו הוענק לו עיטור העוז, אותו קיבלו בשמו אביו ואלמנתו בטקס בהיכל התרבות בתל אביב בספטמבר 2007.