מכיר כל תושב בשכונה בשם ובפנים. איש חינוך אבל מעל הכל פעיל חברתי בכל רמ"ח איבריו שלא מוותר על החיבור לקהילה. שגיא אבודרהם, שמונה לאחרונה למנהל המתנ"ס בדורה, עובד מסביב לשעון ומצעיד קדימה את הנוער המקומי. מלך השכונה  
גילוי נאות: הראיון עם שגיא אבודרהם, מנהל המתנ"ס הטרי בדורה ואחד הפעילים החברתיים הבולטים ביותר בתולדות השכונה בשנים האחרונות, נערך אמש סמוך לשעה 01:30 אחר חצות.
שגיא אבודרהם
למה, אתם שואלים? פשוט. זו השעה היחידה בה יכול היה שגיא לקחת לרגע אתנחתא משלל המטלות הבלתי נגמרות המונחות על כתפיו. וורקוהוליק אמיתי. גם השיחה הטלפונית, אם תהיתם,  התקיימה מחדר העבודה של אבודרהם במתנ"ס המקומי.  
"לפני כשבועיים מנהל המתנ"ס הקודם סיים את תפקידו והתבקשתי עי הנהלת המתנ"ס למלא את מקומו ומן הסתם נעניתי בחיוב", פותח שגיא. "כילד שגדל במתנ"ס מכיתה ה' בתוך חניך בתנועת הנוער זה דבר גדול מאוד מבחינתי. אני רוצה להודות ליו"ר הנהלת המתנ"ס, יוסי דורון, על האמון שנתן בי. תודה גדולה מגיעה גם לחברי וחברות ההנהלה וכמובן למורה הרוחני שלי, רכז הנוער המיתולוגי של השכונה, אריה נעים".

לא עבודה, בית

כשנשאל אבודרהם על סדר היום שלו הוא עונה במילה אחת, כמעט בטבעיות: ארוך. במתנ"ס הוא מתייצב בסביבות 9 בבוקר וצולל לסדרת פגישות ותיאום ציפיות בין גופים, שותפים וארגונים שונים. בחלק השני של היום לא מוותר שגיא על החיבור והקשר לקהילה – יושב עם בני הנוער בכניסה למתנ"ס ואם צריך גם מעביר בעצמו פעילויות. בלילה הוא שב אחר כבוד לעבודתו המשרדית ומסיים אי שם בשעות הקטנות. "אני מאמין שכדי להכיר מערוכות לעומק ולשנות את פניהן צריך לעשות עבודה סיזיפית ומרובה", הוא מדגיש. "צריך לעשות חריש עמוק ולא לוותר על שום דבר. עם זאת, אני מאוד נהנה וממש לא מרגיש שאני בא לעבודה, אלא הביתה". 
מעבר לכך, השמועה מספרת ששגיא מכיר כל תושב ותושב ברחבי דורה. "זה נכון", הוא מאשר. "לא מדובר רק בבני נוער אלא באמת בתושבים בכל הגילאים. יש לי זיכרון מטורף לאנשים ושמות, כמו גם לתאריכים, מספרים, פרצופים ואפילו כתובות ופרטי לבוש. מה שבטוח, אי אפשר לערבב אותי".   

תן יד

שגיא אבודרהם (31) נולד וגדל בדורה ומתגורר בשכונה עד היום. כילד החל כאמור את פעילותו במתנ"ס השכונתי כחניך בתנועת הנוער 'תן יד' – ראשי התיבות של תנועת נוער ילדי דורה. לאחר מכן עבר קורס מד"צים של התנועה ובהמשך הדריך בה. יצא לשנת שירות מטעם החברה למתנ"סים בהדסה נעורים ואפילו בשירות הצבאי מצא עצמו במתנ"ס בשוכנה כמורה-חייל בגרעין הנחל. "בקיצור, לא זזתי הרבה מדורה", הוא צוחק. 
למד תואר ראשון בחינוך בסמינר הקיבוצים, עם התמחות בהוראת מקרא ויסודי. עד היום משמש כמורה לתזונה בקמפוס דורה לאמנויות השוכן, איך לא, במתנ"ס, אם כי בשל ריבוי תפקידיו הוא מלמד ארבע שעות בלבד בשבוע את כיתות א', בימי שישי. "רק כדי לשמור על הקשר הטוב עם הילדים", הוא מציין. היה רכז הקהילה של המתנ"ס ובימים אלה מסיים תואר שני בניהול וארגון מוסדות חינוך בסמינר הקיבוצים. "עבורי ניהול המתנ"ס לא נחשב לסגירת מעגל, פשוט כי המעגל עוד לא נסגר", אומר שגיא. "אני משאיר אותו פתוח לעוד הרבה אפשרויות בשכונה. אין לזה סוף ויש פה משהו ברמה הקהילתית שהוא מאוד מיוחד וקסום, חוזק קהילתי שאין לו אח ורע והרצון לתת כמה שיותר. זה מדהים בעיניי".

לגזור את הסרט

כל מי שמשוחח עם אבודרהם על פועלו לא יכול לטעות. האיש פשוט מאוהב בכל הנוגע לשכונת מגוריו ומסור לה ולצרכי תושביה בכל רמ"ח איבריו.
מה העשייה החברתית הזו מסמלת עבורך?
"יש בי אהבה עילאית לשכונה, נתינה ואמונה שבאמת אפשר אחרת. אם יש לי את היכולת להפגיש את האנשים עם מה שהם רוצים או צריכים, אהיה הצינור והמתווך החינוכי למען המטרה הזו". 
לאן אתה שואף להוביל את המתנ"ס?
"אנחנו נמצאים בעידן קפיטליסטי בו כולנו נמדדים בכמות וכסף ולא באיכות. מה שמיוחד במתנ"ס דורה הוא הנושא הקהילתי והחיבור האמיתי לשכונה. צריך לאפשר לתושבי השכונה להיות מעורבים ולשרת את רצונות השכונה. המוטו שלנו הוא לייצר בית קהילתי למגוון האוכלוסיות, וזו לא סיסמה מן הפה ולחוץ. במדינה קפיטליסטית העובדה שאנשים באים להתנדב למען מישהו אחר לא מובנת מאליה, אבל מבחינתנו זה הכי טבעי שיש". 
מה החלום הגדול שלך?
"לגזור את הסרט של האוניברסיטה הראשונה בדורה. זה נשמע אולי מאוד יהיר, אבל זה יקרה. כל נער ונערה כאן חייבים להבין שהשכלה, לאו דווקא אקדמית, היא המפתח לשבור את תקרות הזכוכית שיש בחברה הישראלית".