הנקודה היהודית
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
לקראת הכניסה לארץ כנען עורך משה מפקד אוכלוסין בו הוא מחלק את הארץ לנחלות על פי שבטים ומשפחות. במסגרת זו פונות אליו בנות צלפחד ומבקשות שנחלותיו של אביהן המת יעברו אליהן, מכיון שאין לו בנים: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ".
המשך קריאה: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת". פרשת השבוע "פנחס"
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
"מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם. יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים" (במדבר כד' 5-6)
- פרטים
- נכתב על ידי ד"ר ניסן שריפי
פרשת השבוע, חוקת, עוסקת בטקס מוזר, הנראה, לכאורה, כשאוב מפולחנים קדומים עם מוטיבים הנראים לנו כמוטיבים שאינם יהדות במיטבה
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שׁם :וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן: (במדבר כ' 1-2). בשנה ה-40 לנדודיהם במדבר, זמן קצר לפני הכניסה לארץ, מתה מרים, אחות משה ואהרון
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
"וַיִּחַר לְמֹשֶׁה, מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֶל-יְהוָה, אַל-תֵּפֶן אֶל-מִנְחָתָם; לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם, נָשָׂאתִי, וְלֹא הֲרֵעֹתִי, אֶת-אַחַד מֵהֶם". (במדבר טז' 5)
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת. וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם."
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
"ותְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח: כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח"
הסיפור המופיע בסוף הפרשה מתייחס לחטאם של מרים ואהרון. הם מדברים בגנותו של משה על שלקח לו אישה כושית ומטילים דופי במנהיגותו, בהתנהגותו ובאישיותו. ה' גוער בהם, מעניש את מרים בצרעת ומוציאה לבידוד מחוץ למחנה. העם ממתין שבעה ימים שתרפא ואז הם ממשיכים בדרכם לארץ
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
האם רות הייתה הגיורת הראשונה?
שאלה זו נשאלתי במפגש הקבוצה איתה אני לומדת. מידית עניתי לא ושאין גיור במקרא. בקבוצה נשמעו תשובות אחרות, שטענו שרות הייתה גיורת. במחשבה שנייה ושלישית, אני מוכנה לקבל את הגיור של רות בידיים פתוחות ולקרוא לה "אם המתגיירות", בתנאי שהרבנות הראשית תקבל את גיורה של רות ותאשר את הצטרפותם של כל הגרים המעוניינים להצטרף לקהל ישראל בדרכה של רות וללא הערמת קשיים נוספים
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
"השיגו את המיטב מעצמכן, על ידי כך שתהפכו ניצוצות קטנטנים של הזדמנות, ללהבות גדולות של הישגים". (גולדה מאיר)
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
"וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַיהוָֽה: וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ: וְאִם־נְקֵבָ֖ה הִ֑וא וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ שְׁלֹשִׁ֥ים שָֽׁקֶל: וְאִ֨ם מִבֶּן־חָמֵ֜שׁ שָׁנִ֗ים וְעַד֙ בֶּן־עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְהָיָ֧ה עֶרְכְּךָ֛ הַזָּכָ֖ר עֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֑ים וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשֶׂ֥רֶת שְׁקָלִֽים: וְאִ֣ם מִבֶּן־חֹ֗דֶשׁ וְעַד֙ בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר חֲמִשָּׁ֥ה שְׁקָלִ֖ים כָּ֑סֶף וְלַנְּקֵבָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ שְׁלֹ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים כָּֽסֶף: וְ֠אִם מִבֶּן־שִׁשִּׁ֨ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙ אִם־זָכָ֔ר וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר שָׁ֑קֶל וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשָׂרָ֥ה שְׁקָלִֽים" (ויקרא כז' 1-7)
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
"וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת--כִּי-לִי, הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי". (ויקרא כה 23)
פרשת בהר עוסקת באורח החיים על פי התורה. היא מפרטת את מצוות השמיטה, היובל, דיני קרקעות, קניין בתים וקניין שדות ומניעת העברת הקרקע מהמשפחה. יחד עם זה מוסיפה הפרשה דינים חברתיים: שחרור עבדים בשנה השביעית, הענקה לאביונים, הלוואה לנזקק ללא ריבית ומוסיפה חטאים הקשורים לעשיית פסל ועבודה זרה
- פרטים
- נכתב על ידי נורית אלדר
"המשמע ה"חיובי" של המילה חירות נובע ממשאלתו של היחיד להיות אדון לעצמו. אני מבקש להיות סובייקט, לא אובייקט. להיות מכשיר של פעולותיי הרצוניות שלי, לא של זולתי. להגשים את היותי רציונאלי, וכי תבונתי היא המייחדת אותי כיצור אנוש משאר העולם". ישעיהו ברלין (הוגה דעות)
