אחת השאלות הנשאלות בסקרים בחברה הישראלית היא איך אתה מגדיר את עצמך קודם, יהודי או ישראלי. עד חיי הבוגרים התשובה לשאלה זו הייתה לי ברורה, ישראלית קודמת ליהודיה. יהדות מבחינתי הייתה שמירת שבת, כשרות, חצאית וכיוצא בזה ולכן הגדרתי את עצמי כישראלית. עם השנים ויחד עם ההיכרות שלי עם מגוון הזרמים ביהדות
המשך קריאה: יהודיה וישראלית, ישראלית ויהודיה. יום הכיפורים יְסַבֵּר
"דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה....שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין". (בבלי בבא מציעא ל' ע"ב)
פרשת השבוע "שופטים" עוסקת ברובה בהקמת מוסדות שלטוניים: המוסד השיפוטי, המדיני והמוסד המבצע, כאשר כל המוסדות כפופים לסמכות המחוקקת – התורה
המשך קריאה: פרשת השבוע "שופטים" - אחריות אישית ואחריות קולקטיבית
את פרשת השבוע "ואתחנן" קוראים תמיד אחרי תשעה באב, מועד המזכיר את נפילת ירושלים וחורבן הבית והעם. הפרשה ממשיכה את נאומו של משה לעם לפני הכניסה לארץ. ההפטרה לפרשה זו פותחת סדרה של שבע הפטרות, שאין להן קשר לפרשות וכולן עוסקות בדברי נחמה מספר ישעיהו. את הסדרה פותחת נבואת הנחמה בפרק מ' והיא נקראת "שבת נחמו" כדברי הפתיחה של הנבואה: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם"
תשעה באב הינו יום אבל על חורבן ירושלים, חורבן העם וחורבן בית המקדש. במהלך ההיסטוריה היהודית הצטרפו אירועים נוספים לתחושת האבל והחורבן והאסונות השונים קיבלו ביטוי גם במועד זה. מגילת איכה, אותה קוראים בתשעה באב, מתארת את האסונות והזוועות שנעשו בירושלים והכתוב בה יכול להתאים לאסונות ואירועים כגון: מסעות הצלב, פרעות וגירוש ספרד
לקראת הכניסה לארץ כנען עורך משה מפקד אוכלוסין בו הוא מחלק את הארץ לנחלות על פי שבטים ומשפחות. במסגרת זו פונות אליו בנות צלפחד ומבקשות שנחלותיו של אביהן המת יעברו אליהן, מכיון שאין לו בנים: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ".
המשך קריאה: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת". פרשת השבוע "פנחס"
"מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם. יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים" (במדבר כד' 5-6)
פרשת השבוע, חוקת, עוסקת בטקס מוזר, הנראה, לכאורה, כשאוב מפולחנים קדומים עם מוטיבים הנראים לנו כמוטיבים שאינם יהדות במיטבה
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שׁם :וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן: (במדבר כ' 1-2). בשנה ה-40 לנדודיהם במדבר, זמן קצר לפני הכניסה לארץ, מתה מרים, אחות משה ואהרון
"וַיִּחַר לְמֹשֶׁה, מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֶל-יְהוָה, אַל-תֵּפֶן אֶל-מִנְחָתָם; לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם, נָשָׂאתִי, וְלֹא הֲרֵעֹתִי, אֶת-אַחַד מֵהֶם". (במדבר טז' 5)
"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת. וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם."
"ותְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח: כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח"
הסיפור המופיע בסוף הפרשה מתייחס לחטאם של מרים ואהרון. הם מדברים בגנותו של משה על שלקח לו אישה כושית ומטילים דופי במנהיגותו, בהתנהגותו ובאישיותו. ה' גוער בהם, מעניש את מרים בצרעת ומוציאה לבידוד מחוץ למחנה. העם ממתין שבעה ימים שתרפא ואז הם ממשיכים בדרכם לארץ