פרסומת באנר עליון עיריית נתניה דף הבית
דוברת גרנט-אג'י  ראיון עבודה ב-SMS מומחית בגיוס צעירים. גרנט-אג'י

השתחררתם מהצבא ועוד לא ממש ברור לכם מה אתם הולכים לעשות בשארית חייכם? מחפשים בנרות עובדים צעירים לארגון שלכם? דוברת גרנט-אג'י, מומחית בגיוס צעירים לשוק העבודה, מסבירה למה כ"כ קשה היום לחברות להעסיק צעירים, ואיך כל זה קשור לפער הבין דורי, "החברות והצעירים מדברים בשתי שפות שונות, וכשלא מדברים את אותה שפה, קשה לקיים שיתוף פעולה לטווח ארוך".

עוד כשעבדה כמנהלת תחום הצעירים באתר 'אולג'ובס', הבינה דוברת גרנט-אג'י, 37, תושבת עמיקם ונתנייתית לשעבר, את האתגר הגדול שבגיוס צעירים אחרי שירות צבאי אל שוק העבודה. "לגייס צעירים לחברות גדולות זה האתגר הכי גדול שיש", היא מספרת. "המון חברות גדולות במשק מעוניינות לגייס צעירים אחרי צבא, אבל הם בוחרים לעבוד בסופו של דבר בעבודות שהכי זמינות להם, בעיקר בתחום המסעדנות, בעבודות שבעצם לא דורשות הכשרה, עבודות מיידיות שהם יכולים לעזוב מהר, ללא כל התחייבות. נוצר מצב שארגונים גדולים, שמעוניינים לגייס עובדים צעירים ללא הכשרה, בעצם לא מצליחים להגיע אל הצעירים דרך הערוצים הקונבנציונליים".

אחרי שעזבה את 'אולג'ובס', הקימה דוברת את חברת 'דור ה-Y – משתחררים לעבודה', שעוסקת בגיוס צעירים, בעיקר חיילים משוחררים, עד גיל 25, אל שוק העבודה. במסגרת תפקידה, מייעצת דוברת גם לרבות מהחברות הגדולות במשק שמבקשות לגייס צעירים, כגון 'פלאפון', 'סלקום', 'הראל ביטוח', 'זאפ', 'תקשוב', 'פוקס' ועוד.

תקשורת חדשה בין ארגונים לצעירים

"במסגרת חבילת הייעוץ שאני מספקת לחברות, החל מגיוס צעירים, ועד לשימור שלהם לאורך זמן בארגון, אני מסבירה להן איך לספר לצעירים היום את הסיפור. או במילים אחרות, לשנות את צורת התקשורת של הארגון מול הצעירים. היום כבר לא נכון לדבר לצעירים במושגים כמו 'בואו להתקדם בחברה', או 'חברה משפחתית', יש דברים ספציפיים שצעירים מחפשים בעבודה, ובהתאם לזה צריך לפנות אליהם".

"לדוגמה, צעירים לא אוהבים לענות לטלפונים. צעיר שרואה מספר שהוא לא מזהה פשוט לא יענה לשיחה. אני מציעה לחברות לשלוח להם סמס, וככלל, להעביר את ערוץ התקשורת להודעות טקסט. בין אם מדובר בזימון לראיון עבודה, או הכתובת שבה יתקיים הראיון".

דור ה- Y הוא דור אחר

דור ה-Y, או 'דור המילניום', אינו ממהר להתמסר למקום העבודה, רואה את טובתו האישית לפני טובת הארגון ולא זקוק ליותר מדי סיבות כדי לעזוב את מקום העבודה. אגרנט-אג'י מספרת על נתונים לפיהם בין 50%-70% מהצעירים כלל אינם מגיעים לראיונות עבודה שנקבעים להם בארגונים.

"אני נתקלת כל הזמן במנהלות משאבי אנוש בארגונים, שאומרות, 'אם אותו צעיר הבריז מראיון העבודה, לא אקרא לו שוב'. אבל האגו הזה לא עוזר לשום צד. צריך להבין שזה הדור הנוכחי, וצריך לקבל אותו כמו שהוא. במקרה כזה אני מציעה לחברה להוציא סמס קבוצתי לכל מי שהבריז ולכתוב בו, 'אני רואה שלא הצלחת להגיע לראיון העבודה, בוא נקבע לך ראיון נוסף'. זה אולי נשמע מופרך, אבל בפועל אנחנו רואים שאנשים שהבריזו מראיון ראשון, והארגון בכל זאת לא ויתר וזימן אותם לראיון נוסף, הפכו עם הזמן להיות העובדים הכי מוערכים בארגון".

בעיה אקוטית נוספת שאגרנט-אג'י מצביעה עליה היא נטישה מהירה של מקום העבודה. "במוקדי חברות הסלולר, לדוגמה, מדובר על נטישה ממוצעת של 70% בשנה, כלומר, בין 5%-10% בחודש. המשמעות של זה היא החלפה כמעט של כל הצוות הצעיר בארגון בשנה אחת. זה גורם לחברות נזק עצום".

אז מה הסיבה בעצם לפער הזה?

"החברות והצעירים מדברים בשתי שפות שונות, אני קוראת לזה השפה של דור ה-X והשפה של דור ה-Y, דור שפועל בשיטות מסורתיות מול דור שמחפש מימוש עצמי, אתגר והגשמה עצמית. וכשלא מדברים באותה שפה, קשה לקיים שיתוף פעולה לטווח ארוך. אנחנו רואים שכשמדברים עם הצעירים בשפה שלהם, ולא נטפלים לכל מיני דברים קטנים, ניתן להגיע אליהם. כתוצאה מכך גיוס הצעירים גדל, הם נשארים יותר זמן במקום העבודה והחברות נהנות מעובדים מסורים ויעילים לאורך זמן רב יותר".