מי ששינתה את מסלול חייה מן הקצה אל הקצה, איבדה ילד בן 4, ניצחה ונלחמה עבור רבים לפני שעצמה השבוע את עיניה בפעם האחרונה ונכנעה למחלה הארורה. פרידה מגיבורה

אפרת מימון זל

אפרת מימון ז"ל

ישנן דרכים רבות לתאר את פועלה של אפרת מימון ז"ל, אבל השורה התחתונה זהה: עשייה בלתי נלאית עבור אחרים. מסלול החיים, שלא היטיב עמה בלשון המעטה, לא הסיט אותה מדרכה. ההפך הוא הנכון - היא דבקה בחיים. לא מובן מאליו עבור מי שחלתה בסרטן ואיבדה ילד בן 4 בלבד. ביום שני השבוע הלכה לעולמה. למעלה מאלף איש הגיעו עוד באותו הערב לחלוק לה כבוד אחרון.

להחלמה, אהבה, העצמה

לפני כארבע שנים, עת חלתה בסרטן, חיפשה מימון מסגרת המעניקה מענה לנשים חולות ומחלימות. משלא מצאה אחת כזו בנתניה, דאגה להקימה. התוצאה היא מרכז לאה – להחלמה, אהבה, העצמה, שהוקם במתנ"ס בשכונת מגוריה –קריית השרון. פעם בשבוע נפגשו נשות המרכז – 25 בממוצע לאורך השנים, לפעילויות מגוונות ומעצימות, החל מהרצאות וסדנאות, עבור בשיח תקשורתי ומפגשים חברתיים וכלה בימי כיף, גיבוש, טיולים וחופשות משותפות בארץ ובחו"ל. בנוסף, ארגנה פעם בשנה בחודש מאי יום כיף פתוח לכלל החולות מהעמותות השונות ברחבי הארץ. "אפרת פנתה למקומות ודפקה על כל הדלתות כדי שיאפשרו לה להגשים את החזון הזה. היא חשבה כל הזמן איך להעצים את אותן נשים ולחזק אותן במקומות הקשים שהיא עצמה חוותה", מספרת אחותה של אפרת, אתי חיון. "הכל נעשה בהתנדבות והיה עשיר מאוד – מפדיקוריסטיות, מאפרות וסטייליסטיות ועד דברים רוחניים, הופעות ובידור". ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, שספדה למימון בהלווייתה, הודיעה כי מעתה יישא המרכז את שמה לצד השם שבחרה – אפרת לאה. "קשה לי להאמין שאפרת כבר איננה איתנו", נפרדה פיירברג-איכר, "שלא אראה עוד את החיוך המדהים שלה, את שמחת החיים שלה, את תעצומות הנפש שהקרינה ואת האמונה שהחדירה בנשים שהן תצלחנה לנצח את המחלה הארורה" .

אפרת מימון

בזכות אחי

הנתינה האינסופית של אפרת לא הסתיימה במרכז לאה. את בנה, רועי ז"ל, איבדה כשהיה בן 4 בלבד לאחר שחלה במחלה גנטית. אפרת זיהתה את המצוקה של בתה השנייה, שלו, שגדלה לצדו של אח חולה ולאחר שחוותה את האושר הגדול שמעניק מרכז לאה לחולות ומחלימות, החליטה לעשות מעשה והקימה לפני שנתיים עמותה לה קראה "בזכות אחי" – המיועדת דווקא לאחים הבריאים שנשללה מהם תשומת הלב הלגיטימית שקיימת במשפחה רגילה. המתנ"ס שאירח את מרכז לאה פרש את חסותו גם על העמותה החדשה ופעם בשבוע הגיעו הילדים לשלל פעילויות – מיצירה והפעלות ועד סיוע פסיכולוגי חיובי וייחודי לילדים. מכה נוספת שספגה אפרת הייתה גילוי של אותה מחלה גנטית אצל בתה הצעירה, טוהר. גם כאן, לצד הרצון שגם היא תזכה לתעצומות הנפש והאהבה שהעניקה עמותת "בזכות אחי" לבאים בשעריה, לא אמרה מימון נואש. "היא ממש יצאה למלחמה כדי להציל את טוהר", משחזרת האחות אתי. "אפרת תמיד הסתכלה על חצי הכוס המלאה ומעולם לא עסקה בשאלות כמו 'למה זה מגיע לי?'. היא ראתה את היש ולא את האין". במסגרת מאבקה עברה מימון בין מומחים ובתי חולים, קידמה את המודעות למחלה ובסופו של תהליך נבדקו דגימות ה-DNA של שלושת ילדיה וכך אותר הגן הבעייתי ונמצאה לו תרופה. בחשבון אחרון הצילה אפרת לא רק את טוהר, כיום בת 9, אלא 72 ילדים נוספים ברחבי תבל שעד אז לא אובחנה מחלתם.

אפרת מימון

שבע מתנה

אפרת מימון ז"ל אמורה הייתה לחגוג באמצע מרץ יום הולדת 44. במשך כ-20 שנה עבדה בהנהלת חשבונות במכללת סמינר הקיבוצים. עם תחילת מחלתה, לפני כארבע שנים, איחדה את אחיותיה אתי חיון, לבנה עטיה וגלית ברדה, גיסתה סיון דואני וחברותיה הקרובות פזית מקסוול, רינת עובד ורלי ללוש לקבוצה שזכתה לשם "שבע מתנה". "הקפנו אותה, היינו עבורה עוגן, הכוח הנפשי והפיזי להתמודד והגשמנו את כל רצונותיה למען בריאות הנפש שלה", מתגאה מקסוול. "השיר הקבוצתי היה "תעשי רק מה שאת אוהבת" של גלי עטרי ואפרת מאוד התחברה אליו. פריק קונטרול, תמיד אופטימית שהרכיבה משקפיים ורודים, בלעה כל רגע בחיים ורצתה לכבוש את העולם. היא לחמה ועד הרגע האחרון האמינה שתבריא ותזכה להיות באירועים של הבנות שלה. היא רצתה לספר לכולם על הנס הגלוי שלה, על התקופה הנמוכה והאפלה ואיך היא יצאה מזה. לצערנו היא לא הצליחה. כל הקבוצה הייתה לצד מיטתה והחזקנו לה את היד עד נשימתה האחרונה".


במשך שנה הייתה מימון חולה ולאחר מכן עברה תקופת החלמה במשך פרק זמן זהה. לאחר שהחלימה בפעם הראשונה גמרה אומר בליבה שלא לחזור לעבודה האפורה משהו בה עסקה והגשימה חלום נוסף כשלמדה הפקת אירועים. העשייה המבורכת במרכז לאה ובזכות אחי היו האירועים שהפיקה הלכה למעשה. בנובמבר 2016 חזר הסרטן הנורא אל גופה, הפעם בדמות גרורות בגב ובעצמות. אותו כבר לא הצליחה לנצח. חברות "שבע מתנה" מספרות כי לו נדרשה להפיק את הלווייתה שלה היא הייתה נראית בדיוק כך – מלאת אנרגיות וכבוד, דברים עוצמתיים ומרגשים ובנוכחותם של רבים – הכל בגדול, ממש כפי שאפרת אהבה בחייה. סוג של נחמה.