עידן חדש: טאלנט משולש

דמיינו רגע בראשכם את הסיטואציה הבאה: קמתם מוקדם בבוקר והתייצבתם בכיתה כדי להעביר שיעור חינוך. אחר הצהריים העברתם אימון כושר אישי בשיטה חדשנית בקאנטרי ובערב, להשלמת החוויה, התייצבתם מול אצטדיון מלא מפה לפה כדי לשפוט את קבוצות הכדורגל הבכירות בליגת העל בשידור ישיר בטלוויזיה.

נשמע לכם כמו יום עמוס וממצה של שלושה אנשים שונים? תחשבו שוב. תכירו את עידן לייבה מנתניה, שמצליח לשלב בצורה מרשימה בין כל שלושת התחומים הנ"ל ומביא לידי ביטוי את יכולותיו המקצועיות בכל אחד ואחד מהם. 

בספטמבר שעבר עשה לייבה את צעדיו הראשונים כמורה, עת החל לחנך את כיתה ז'2, המונה 36 תלמידים, בחטיבת הביניים 'שרת' בנתניה. בנוסף הוא משמש כמורה לחינוך הגופני בכיתות ז'-ט'. "במהלך השנה פגשתי את התלמידים לשלוש שעות שבועיות, מתוכן שני שיעורי חינוך ושיעור נוסף שנקרא מעגלי קשר", פותח לייבה. "במעגלי הקשר אני עובד עם חצי כיתה, כאשר יושבים במעגל במטרה להיות כולם בגובה העיניים ולהרגיש פתיחות. אנחנו משוחחים על תכנים רלוונטיים, כמו אקטואליה והמצב הביטחוני, חגי ישראל ושאר נושאים בוערים. בנוסף אנחנו מדברים הרבה על קבלת אחר והשונה, הגשמה עצמית וכמובן חלומות ומחסומים שעולים בגיל הזה. הם נמצאים בגיל התבגרות שהוא מאוד מבלבל, המצב החברתי משמעותי מאוד, ובנוסף לחטיבה הם מגיעים בתפזורת מכל מיני בתי ספר ויש לא מעט שאלות, כך שחשוב מאוד לחבר אותם יחד.  

בשיעורי החינוך גופני אני עובד מול הבנים על תכנית עבודה של מערכת החינוך, שכוללת  אתלטיקה ומשחקי כדור, הכל במטרה ליצור הנאה והנעה. המטרה היא ליצור חינוך לאורח חיים בריא, לגרום לילדים להתאהב בפעילות גופנית ובהמשך לעסוק בספורט גם בשעות הפנאי. זה חשוב במיוחד בדור בו כולם באייפונים ובאינטרנט".

"ואוו, סיפוק אדיר. הרגשתי אחריות גדולה, אבל לא חששתי כי האמנתי בעצמי. לפעמים, במועדים מסוימים כמו יום הזיכרון, פתאום יש לי פלאשבקים מתקופתי כתלמיד, ואני מתרגש שפתאום אני זה שמעביר את החומר הנלמד. מעבר לזה, מהרגע הראשון היה לי חיבור טוב עם הילדים והלמידה הייתה הדדית. לאחרונה עשינו ערב שורשים עם ההורים והילדים, ובנוסף הכנתי להם מצגת עם תמונות מהפעילויות השנה. פתאום קלטתי איך הספקנו כל כך הרבה בזמן כל כך קצר והזמן טס – ביום שני כבר מחלקים תעודות. אמרתי להם שחשוב מאוד ליהנות מהתקופה היפה הזו ולהתרכז אך ורק בדברים החשובים". 

ב-15 השנים האחרונות משמש לייבה כשופט כדורגל, ובשלישי שעבר התבשר כי עלה לסגל השופטים הבכיר בליגת העל, לאחר ארבע עונות בהן שפט בליגה הלאומית. "כבר כשהתחלתי לשפוט בגיל 15 חלמתי להגיע לליגת העל", הוא מספר. "אני שמח מאוד שזה קרה ועכשיו מתחילה העבודה הכיפית והאמיתית, כשכמובן חובת ההוכחה היא עלי. אמנם התנסיתי פה ושם במשחקים בליגת העל בשלהי העונה שעברה, אבל עכשיו אשפוט הרבה יותר משחקים עם המועדונים הגדולים של הכדורגל הישראלי. זו קדמת הבמה ואני שמח שעמדתי ביעד שהצבתי לעצמי. עכשיו, כשהיורו בעיצומו נפתח גם התיאבון, והמטרה הבאה שלי היא לקבל תג שפוט בינלאומי ולשפוט באירופה".  

בתשע השנים האחרונות עבד לייבה בקאנטרי 'קולג'ים' בקריית השרון, כאשר בשלוש שנים האחרונות שימש כמנהל המקצועי במקום. בשנה האחרונה העלה לייבה הילוך ופתח סטודיו לאימוני כושר בשיטה טכנולוגית מתקדמת בשם EMS , לדבריו טרנד יחסית חדש והדבר הבא בעולם הכושר הגופני. 

"בשיטה הזו המתאמן עולה על חליפה עם אלקטרודות שמחוברות לשרירים, וכל החליפה מתחברת ללוח בקרה", מסביר לייבה. "דרך לוח הבקרה אני שולח פולסים (זרמים) חשמליים לגוף ממקור חיצוני כביכול, דבר שבעצם מחקה את מה שמערכת העצבים עושה. היתרון הוא שאני מצליח לגייס מספר יחידות מוטוריות מוגבר, כאשר במקביל המתאמן עורך אימון כושר אישי והדבר הופך את האימון להרבה יותר אפקטיבי ויעיל. רצים הרבה יותר, אבל משך האימון מתקצר. מחקרים מראים שאימון בן 20 דקות בשיטת EMS  מקביל ל- 3-4 אימונים רגילים, ואני יכול לתת מענה גם עבור שגרת החיים הלוחצת, בה לאנשים אין זמן להגיע לחדר הכושר כמה פעמים בשבוע". 

"בוודאי, המתאמנים מאוד מרוצים. מעבר לזה, האידיאולוגיה שלי שונה. אני כאיש חינוך גופני לא מגדיר את עצמי כמאמן כושר, אלא כמקדם בריאות. המטרה היא שכמה שיותר אנשים יתמידו באורח חיים בריא בשגרה, ודרך השיטה הזו אפשר לגרום לאנשים להיות פעילים יותר ולהתאהב בעולם הכושר הגופני". 

עידן לייבה (30), מתגורר בשכונת קריית השרון בנתניה יחד עם חברתו מורן. בעל תואר ראשון במדעי הספורט וחינוך גופני במכללה האקדמית וינגייט, במסגרתו הוסמך כמדריך חדר כושר, מאמן שיקומי בהתמחות בשיקום לב וכאמור בעל תעודת הוראה. אגב, בת הזוג מורן צועדת בדרך דומה ונמצאת גם היא בעיצומו של התואר הראשון במדעי הספורט וחינוך גופני בווינגייט.     

"החוכמה היא לעשות את מה שאתה אוהב וזה מה ששומר עלי. עטפתי את עצמי בהרבה דברים שאני מאוד אוהב, ואולי מהצד זה נראה כמו חיים לחוצים עם הרבה תחומי אחריות, אבל האמת היא שאני עושה הכל בהנאה ובכלל לא מרגיש שאני עובד. המוטו של המכללה בווינגייט היא 'הופכים אהבה לקריירה' וזה בדיוק מה שעשיתי. אני שואף להמשיך ליהנות מכל התחומים ולהמשיך בעשייה שלי בצורה הכי טובה שאפשר".