"עור של תינוק" מייצג עור רך ועדין, גמיש, כל מה שאנו מצפים מעור של תינוק. שמירה על עור התינוק במצב הזה – הוא אתגר.

תינוקות בחודשים ושנים הראשונות נוטים לסבול מתפרחות וזיהומי עור שונים המחייבים התייחסות לטיפול. חלק מהפריחות והכתמים הם מולדים – ויחלפו מעצמם ללא צורך בהתערבות וטיפול

חלקן קשורות לרגישות העור לאלרגנים וגורמי גירוי אחרים ומחייבים התייחסות וטיפול.

תופעות שפירות שנתקל ביילוד הן – ציפוי שומני – Vernix caseosa – הפרשה המכסה את גוף התינוק הוא מאפשרת מעבר חלק בתעלת הלידה – נשטפת ברובה ברחצה הראשונה.

עור מקומט – הנובע מהירידה פיזיולוגית במשקל של כ10% ממשקל גוף התינוק.

בימים שלאחר מכן עם העלייה במשקל הגוף חוזר העור למצבו הרגיל האלסטי.

עור ייבש ומקולף – תופעה מאפיינת תינוקות שנולדו בסוף תקופת ההיריון – בייחוד בכפות ידיים ורגלים.

תפרחות המופיעות לאחר הלידה

מגוון תפרחות עשויות להופיע על עור התינוק, רובן שפירות ותחלופנה מעצמן.

הנפוצות – תפרחת אדומה – אריתמה טוקסיקום, סבוריאה, תפרחות כתוצאה מהתחממות – "חררה", זיום פטרייתי באזור הלשון או החיתול, אוטופיק דרמאטיטיטס - אסטמה של העור.

דרמטיטיס אטופית.

ממצא נפוץ באוכלוסיית התינוקות ששכיחותה עשויה להגיע עד ל20%.

התופעה חולפת בגיל היונקות אך עשויה להמשך עד גיל בוגר יותר.

לתופעה רקע משפחתי גנטי.

כינוי נפוץ למחלה הוא "אסטמה של העור" מכוון שבמגביל לתופעות העוריות עשויים להופיע ממציאם חסימתיים בדרכי הנשימה.

התופעות העוריות כוללות – עור ייבש ומגורה ואדום, תחושת גרד העשויה להוביל לאי שקט גרד וזיהום משני של העור.

התפרחת מופיע באזורי קפלים – צוואר, מרפקים, מאחורי הברכיים הוא במפשעה.

התופעה מוחמרת המצבים בהם התינוק נחשף לגיריים כגון: חום סביבתי, גורמים אלרגנים.

הטיפול מיעוד ל"שליטה" על התופעות ואינו מרפא. המטרה מניעת גרד, שמירה על עור לך, שמירה על טמפרטורה תקינה, טיפול בתהליך הדלקתי המקומי ומניעת זיהומים משנים.

הטיפול יכלול שימוש בהחלפות תכופות של חיתולים, יברור העור, שימוש בשמני אמבטיה, משחות מסככות, משחות המיועדות לטפל בתהליך הדלקתי, או משחות לטיפול בזיהומים.

למחלה אופי כרוני התקפי אך במרבים המקרים תעלם עם השנים.

תפרחת חיתולים

החיתולים גרמו למהפכה בטיפול בתינוק. הימים בהם נאלצנו לנקות, לכבס, לייבש, לכפל את חיתולים המלוכלכים חלפו (וטוב שכך...).

gur 2

עם השיפור והנחות התחלנו "לשלם" בשכיחות גבוה יותר של תפרחות – מקור התפרחת הוא בזיהום פטרייתי הנוצר משילוב של עור שחשוף לרטיבות שמקורה בצועה ובשתן – כתוצאה מ"האיטום" שהעור - נוצר על גבי עור זיהום פטרייתי שעובר זיהום משני ע"י חיידקים המצויים על גבי העור.

התוצאה היא עור מגורה, מפריש שתואם בהקפו את אזור החיתול.

רוב הפריחות באזור החיתול אינן דורשות טיפול תרופתי. הטיפול מתבסס על הפחתת הגורמים לזיהום – החלפה דחופה של החיתול, ניקוי העור (רצוי במים פושרים ולא במטליות המחילות אלכוהול – שעשוי להגביר את הגירוי והפריחה), ייבוש העור, מניעת השימוש בטלק – המבוסס על עמילן וגורם להתפתחות הפטרייה. ושימוש במשחות ייעודיות לטיפול.

הכותב: ד"ר שמואל גור, רופא משפחה וילדים, תושב רמת פולג נתניה.

בלוגים, דעות, נתניה נט